גוד אסיק
יחידה ג' – מחיצות הלכתיות
שיעור 1 - גוד אסיק
מבואר בגמרא בעירובין ובסוכה, ששיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני. בין הלכות מחיצה שנאמרו למשה, היא "גוד אסיק" ("משוך העלה") אם יש מחיצה כשרה כדין, ברמה ההלכתית נחשב הדבר כאילו המחיצה עולה עד כמה שניתן. וגודרת גם את מה שמעל גובהה הפיזי של המחיצה.
ישנם דוגמות שונות, ומקרים שונים בהם אנו משתמשים "בגוד אסיק":
"הטעם דמה שנעשה הגג רה"י היינו משום דאמרינן גוד אסיק מחיצות התחתונות למעלה ונמצא הבית מוקף למעלה מארבעה צדדין וזה לא שייך אלא היכא שהמחיצות נכרות לעומד על הגג משא"כ כשהגג מכסה על המחיצות לא שייך גוד אסיק וממילא כיון דאין לו מחיצות אינו רה"י" (משנ"ב שם ס"ק סה)
כלומר, אדם העומד על גג בית, והגג מסתיים בשווה על המחיצות שתחתיו, מחיצות הבית עולות ב"גוד אסיק" ומקיפות אותו. אך עם הגג בולט כלפי חוץ, בליטה זו כביכול עוצרת את הגוד אסיק, ומנועת מהמחיצות לעלות כלפי מעלה.
נחלקו הפוסקים היכן אין דין רשות היחיד בגג הבולט, ומה רוחב הבליטה:
למג"א[1] – רק על גבי הבליטה לא נחשב רשות היחיד, וכל הגג נאסר משום שפרוץ למקום שאינו מוקף. משום כך כותב המ"א שדווקא אם הגג בולט ד' טפחים, נחשב לרשות בפני עצמה האסורה בטלטול, ופוסלת את הרשות הפרוצה אליה.
בה"ל – מסתימת הפוסקים משמע שאפילו בליטה משהו מונעת מהמחיצות לעלות ב"גוד אסיק"
חזו"א – כתב שעד חצי טפח ודאי לא נקרא בליטה, ומחצי טפח עד ד' טפחים יש להסתפק.
שיעור 1 - גוד אסיק
מבואר בגמרא בעירובין ובסוכה, ששיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני. בין הלכות מחיצה שנאמרו למשה, היא "גוד אסיק" ("משוך העלה") אם יש מחיצה כשרה כדין, ברמה ההלכתית נחשב הדבר כאילו המחיצה עולה עד כמה שניתן. וגודרת גם את מה שמעל גובהה הפיזי של המחיצה.
ישנם דוגמות שונות, ומקרים שונים בהם אנו משתמשים "בגוד אסיק":
- "וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה. (שולחן ערוך סימן שמה סע' ב')
- במידה והחריץ מתמלא עפר וכד' וממעטו מי' טפחים, נחשב כמחיצה פרוצה.
- אם יש גשר על גבי החריץ, נחשב כפירצה במקום הגשר, משום שהגשר מונע מהמחיצה לעלות כלפי מעלה. ועי' בהמשך בדיני גג הבולט.
- "וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה" (שם)
- גג – וגג הבולט
"הטעם דמה שנעשה הגג רה"י היינו משום דאמרינן גוד אסיק מחיצות התחתונות למעלה ונמצא הבית מוקף למעלה מארבעה צדדין וזה לא שייך אלא היכא שהמחיצות נכרות לעומד על הגג משא"כ כשהגג מכסה על המחיצות לא שייך גוד אסיק וממילא כיון דאין לו מחיצות אינו רה"י" (משנ"ב שם ס"ק סה)
כלומר, אדם העומד על גג בית, והגג מסתיים בשווה על המחיצות שתחתיו, מחיצות הבית עולות ב"גוד אסיק" ומקיפות אותו. אך עם הגג בולט כלפי חוץ, בליטה זו כביכול עוצרת את הגוד אסיק, ומנועת מהמחיצות לעלות כלפי מעלה.
נחלקו הפוסקים היכן אין דין רשות היחיד בגג הבולט, ומה רוחב הבליטה:
למג"א[1] – רק על גבי הבליטה לא נחשב רשות היחיד, וכל הגג נאסר משום שפרוץ למקום שאינו מוקף. משום כך כותב המ"א שדווקא אם הגג בולט ד' טפחים, נחשב לרשות בפני עצמה האסורה בטלטול, ופוסלת את הרשות הפרוצה אליה.
בה"ל – מסתימת הפוסקים משמע שאפילו בליטה משהו מונעת מהמחיצות לעלות ב"גוד אסיק"
חזו"א – כתב שעד חצי טפח ודאי לא נקרא בליטה, ומחצי טפח עד ד' טפחים יש להסתפק.
