מושגים בעירובין דף י
ושג בעירובין דף י'
"עומד כפרוץ / עומד מרובה על הפרוץ"
הגמרא דנה במספר מקרים של עומד מרובה על הפרוץ (מצד אחד / משני צדדים - פרוץ כעומד / פרוץ מרובה על העומד) מקור הנושא נמצא לקמן אך נקדים ונבארו..
כחלק מהלכות מחיצות שנמסרו למשה בסיני, נמסרו מספר מחיצות הלכתיות. אחת מן המחיצות היא "עומד כפרוץ" כלומר שהקב"ה לימד את משה הלכות מחיצות הוא אמר לו "אל תפרוץ רובא", תדאג שבכל רוח שאתה רוצה לגדור יהיה לפחות 50% גדר. במידה והחלק הפרוץ אינו גדול מן החלק הגדור - נחשב הדבר שכל הרוח גדורה.
דין זה הוא מחלוקת בגמרא, ולהלכה נפסק שעומד כפרוץ מותר. (משום מה נהוג לומר עומד מרובה על הפרוץ, שמשמעו שהחלק הגדור צריך להיות גדול יותר מן החלק הפרוץ, אך אין זה נכון אלא די בעומד כפרוץ..)
היכן זה פוגש אותנו?
בבניית עירוב כיום משתמשים בסוגים שונים של מחיצות, בין היתר גם במחיצה זו. במיוחד במקרים שאי אפשר לסגור במחיצה אחרת. יש לציין שסגירה זו יכולה להיות רק עד עשר אמות של פירצה, אך יותר מכך אי אפשר לסתום בעומד כפרוץ, כיון שרק עד שיעור זה נחשב הדבר כפתח.
וכאן ראוי להדגיש: ישנה טעות נפוצה מאוד..!! רבים סוברים שפירצה פחות מעשר אמות איננה צריכה סגירה כלל. לא כן הדבר, אלא פרצה עד עשר אמות יכולה להסגר במחיצת "עומד כפרוץ"
למחיצה זו פרטים שונים והלכות רבות, כפי שניתן לטעום בדף זה. וכמעט בכל המקומות שראיתי שהשאירו פרצות בעירוב לא היה שם עומד כפרוץ על כל תנאיו, ולכן מקובל בשם הרב אלישיב שלא לסמוך על מחיצה זו בעירובין אלא לסגור את כל העירוב או במחיצה של ממש או בצורת הפתח.
"עומד כפרוץ / עומד מרובה על הפרוץ"
הגמרא דנה במספר מקרים של עומד מרובה על הפרוץ (מצד אחד / משני צדדים - פרוץ כעומד / פרוץ מרובה על העומד) מקור הנושא נמצא לקמן אך נקדים ונבארו..
כחלק מהלכות מחיצות שנמסרו למשה בסיני, נמסרו מספר מחיצות הלכתיות. אחת מן המחיצות היא "עומד כפרוץ" כלומר שהקב"ה לימד את משה הלכות מחיצות הוא אמר לו "אל תפרוץ רובא", תדאג שבכל רוח שאתה רוצה לגדור יהיה לפחות 50% גדר. במידה והחלק הפרוץ אינו גדול מן החלק הגדור - נחשב הדבר שכל הרוח גדורה.
דין זה הוא מחלוקת בגמרא, ולהלכה נפסק שעומד כפרוץ מותר. (משום מה נהוג לומר עומד מרובה על הפרוץ, שמשמעו שהחלק הגדור צריך להיות גדול יותר מן החלק הפרוץ, אך אין זה נכון אלא די בעומד כפרוץ..)
היכן זה פוגש אותנו?
בבניית עירוב כיום משתמשים בסוגים שונים של מחיצות, בין היתר גם במחיצה זו. במיוחד במקרים שאי אפשר לסגור במחיצה אחרת. יש לציין שסגירה זו יכולה להיות רק עד עשר אמות של פירצה, אך יותר מכך אי אפשר לסתום בעומד כפרוץ, כיון שרק עד שיעור זה נחשב הדבר כפתח.
וכאן ראוי להדגיש: ישנה טעות נפוצה מאוד..!! רבים סוברים שפירצה פחות מעשר אמות איננה צריכה סגירה כלל. לא כן הדבר, אלא פרצה עד עשר אמות יכולה להסגר במחיצת "עומד כפרוץ"
למחיצה זו פרטים שונים והלכות רבות, כפי שניתן לטעום בדף זה. וכמעט בכל המקומות שראיתי שהשאירו פרצות בעירוב לא היה שם עומד כפרוץ על כל תנאיו, ולכן מקובל בשם הרב אלישיב שלא לסמוך על מחיצה זו בעירובין אלא לסגור את כל העירוב או במחיצה של ממש או בצורת הפתח.
