מושג בהלכות עירובין דף ל - פתחי שימאי
מושג בעירובין דף ל (מקור המושג בדף יא)
"פתחי שימאי"
מקור המושג נמצא בדף יא. הגמרא מביאה שיטות שונות מה הם "פיתחי שימאי" או שאין תקרה (משקוף) או שאין "שיקפי" וכדברי רש"י אבן יוצאת ואבן נכנסת..
ביאור המילה "שימאי" שומם / מקולקל - כלומר צורת הפתח צריכה להיות מתוקנת ולא מקולקת. במידה וצורת הפתח אינה מתוקנת היא נפסלת.
צורת הבניה של קיר היא על ידי הנחה של אריח על גבי לבנה, ולכן תמיד סוף הכותל יהיה מדורג. וכיון שאי אפשר לחבר דלת למזוזה מדורגת, כדי ליצור את הפתח צריך להוסיף חצאי אבנים וליצור מזוזה חלקה.
היכן זה פוגש אותנו?
צורת הפתח של העירוב צריכה להיות חלקה ומתוקנת, ולכן במקרה של שימוש בעמודים בלויים, עם עקמומיות / חבטות יתכן ויחשב לפתחי שימאי. נושא זה לא מוגדר דיו, וישנם מחלוקות בין פוסקי זמנינו מה נחשב לפתחי שימאי ומה לא.. דבר הנותן אל הלב ולעין הבוחנת האם הדבר נחשב למתוקן או מקולקל.
כדאי להשוות עם דברים אחרים שאחנו בונים (פרגולות, מעקים וכד') ולחשוב האם צורת הפתח הזו מתוקנת אם לאו. ומשתדלים שלא יהיה בליטות ושקיעות, כפי שכתב רש"י אבן נכנכסת ואבן יוצאת..
גם בקנה העליון (חוט) ישנו פסול של פתחי שימאי וצריך שיהיה חלק ומתוקן.
דבר נוסף מצוי מאוד! מזוזה (עמוד / לחי) שיש בה חורים, השעה"צ במקום אחד כתב שהוא פסול מדין פתחי שימאי, ובמקום אחר הביא מחלוקת בדין זה. במקומות רבים משתמשים למזוזה של צורת הפתח בחומרים שונים כגון: גדר רשת, משטחים וכד' וכיוון שחפצים אלו אינם שלמים אלא עם חורים יתכן ופסולים לצורת הפתח - ולכן ההמלצה גם במקרה ש"מאלתרים" עירוב יש להשתמש רק בחומרים חלקים ומלאים כגון מדפים / דפנות של ארון וכד'
אבן נכנס ואבן יוצאת
פתח מתוקן
בשימוש בחבית יש לבדוק שהחבית מתוקנת ולא הורסה
"פתחי שימאי"
מקור המושג נמצא בדף יא. הגמרא מביאה שיטות שונות מה הם "פיתחי שימאי" או שאין תקרה (משקוף) או שאין "שיקפי" וכדברי רש"י אבן יוצאת ואבן נכנסת..
ביאור המילה "שימאי" שומם / מקולקל - כלומר צורת הפתח צריכה להיות מתוקנת ולא מקולקת. במידה וצורת הפתח אינה מתוקנת היא נפסלת.
צורת הבניה של קיר היא על ידי הנחה של אריח על גבי לבנה, ולכן תמיד סוף הכותל יהיה מדורג. וכיון שאי אפשר לחבר דלת למזוזה מדורגת, כדי ליצור את הפתח צריך להוסיף חצאי אבנים וליצור מזוזה חלקה.
היכן זה פוגש אותנו?
צורת הפתח של העירוב צריכה להיות חלקה ומתוקנת, ולכן במקרה של שימוש בעמודים בלויים, עם עקמומיות / חבטות יתכן ויחשב לפתחי שימאי. נושא זה לא מוגדר דיו, וישנם מחלוקות בין פוסקי זמנינו מה נחשב לפתחי שימאי ומה לא.. דבר הנותן אל הלב ולעין הבוחנת האם הדבר נחשב למתוקן או מקולקל.
כדאי להשוות עם דברים אחרים שאחנו בונים (פרגולות, מעקים וכד') ולחשוב האם צורת הפתח הזו מתוקנת אם לאו. ומשתדלים שלא יהיה בליטות ושקיעות, כפי שכתב רש"י אבן נכנכסת ואבן יוצאת..
גם בקנה העליון (חוט) ישנו פסול של פתחי שימאי וצריך שיהיה חלק ומתוקן.
דבר נוסף מצוי מאוד! מזוזה (עמוד / לחי) שיש בה חורים, השעה"צ במקום אחד כתב שהוא פסול מדין פתחי שימאי, ובמקום אחר הביא מחלוקת בדין זה. במקומות רבים משתמשים למזוזה של צורת הפתח בחומרים שונים כגון: גדר רשת, משטחים וכד' וכיוון שחפצים אלו אינם שלמים אלא עם חורים יתכן ופסולים לצורת הפתח - ולכן ההמלצה גם במקרה ש"מאלתרים" עירוב יש להשתמש רק בחומרים חלקים ומלאים כגון מדפים / דפנות של ארון וכד'
אבן נכנס ואבן יוצאת
פתח מתוקן
בשימוש בחבית יש לבדוק שהחבית מתוקנת ולא הורסה
