"מוטב שיהיו שוגגין"
"מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידים"
כלל זה אינו רק בהלכות עירובין, אלא בכל מקרה בו אם נוכיח אדם על חטאיו הוא יעבור במזיד, עדיף לא לומר דבר ושיעבור בשוגג.
היכן זה פוגש אותנו?
במקרה בו העירוב נקרע באמצע שבת ניתן לתקנו על ידי גוי, ועדיף במלאכה דרבנן ואם אי אפשר יכול הגוי אף לעבור על איסורי תורה לצורך רבים.
במידה ואין גוי יהודי יכול לתקן אך שיקשור קשר עניבה בלבד, או עלי ידי ליפוף וכד'
במקרה שלא ניתן לתקן, אין להודיע לכלל הציבור שהעירוב פסול משום שרובם יטלטלו "ומוטב שיהיו שוגגין" ויש לומר רק לצנועין שלא יטלטלו.
הגרש"ז כתב שגם אם הטלטול אסור מן התורה אין להודיע. וטלטול במקרה זה הוא פחות משוגג אלא "מתעסק"
מהסיבה הנ"ל (ומסיבות נוספות) עצרו פיתוח של עירוב טכנולגי שיתריע בבית הכנסת כשהחוט נקרע..
כלל זה אינו רק בהלכות עירובין, אלא בכל מקרה בו אם נוכיח אדם על חטאיו הוא יעבור במזיד, עדיף לא לומר דבר ושיעבור בשוגג.
היכן זה פוגש אותנו?
במקרה בו העירוב נקרע באמצע שבת ניתן לתקנו על ידי גוי, ועדיף במלאכה דרבנן ואם אי אפשר יכול הגוי אף לעבור על איסורי תורה לצורך רבים.
במידה ואין גוי יהודי יכול לתקן אך שיקשור קשר עניבה בלבד, או עלי ידי ליפוף וכד'
במקרה שלא ניתן לתקן, אין להודיע לכלל הציבור שהעירוב פסול משום שרובם יטלטלו "ומוטב שיהיו שוגגין" ויש לומר רק לצנועין שלא יטלטלו.
הגרש"ז כתב שגם אם הטלטול אסור מן התורה אין להודיע. וטלטול במקרה זה הוא פחות משוגג אלא "מתעסק"
מהסיבה הנ"ל (ומסיבות נוספות) עצרו פיתוח של עירוב טכנולגי שיתריע בבית הכנסת כשהחוט נקרע..
