"שיתוף במקום עירוב"
מושג בעירובין דף עא
"שיתוף במקום עירוב"
הגמרא מזכירה את המחלוקת האם שיתוף מועיל לעירוב.
נבאר שוב בקצרה את ההבדל בין שיתוף לעירוב:
עירוב מאחד את כל הבתים בחצר, ומתיר את הטלטול בחצר, ומהבית לחצר.
שיתוף מאחד את כל החצירות במבוי, ומתיר את הטלטול במבוי, ומהחצר למבוי.
ישנם כמה הבדלים בפרטי ההלכה ביניהם, את השיתוף מניחים באחד מן החצירות, ואת העירוב באחד מן הבתים. בנוסף עירוב נעשה רק בפת, ושיתוף גם במאכלים אחרים.
במחלוקת הנ"ל נחלקו האם כנעשה רק שיתוף לאיחוד החצירות האם די בכך כדי לאחד גם את הבתים שבחצירות, או שמא יש לעשות בנוסף עירוב.
להלכה מצינו שלוש שיטות בדין זה:
לשיטה א בשו"ע רק אם עשו עירוב בפת מועיל כעירוב חצירות.
לשיטה ב' בשו"ע שיתוף מבואות לא מועיל כעירוב חצירות בכל מקררה - ויש לערב בנפרד.
לרמ"א מועיל השיתוף כעירוב, גם כשהעירוב נעשה בשאר אוכלים.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום בדרך כלל העירוב נעשה בפת / מצות ומועיל גם להתיר את הרחובות וגם את החצירות.
הנפק"מ העיקרית בנושא הנ"ל היכן להניח את השיתוף:
במקום אחד כתב המשנ"ב שיש להניח את השיתוף דוקא באחד מן הבתים כדי שיחשב גם כעירוב. ובמקום אחר כתב בבה"ל כדברי הרמ"א שנהגו כיום להניח את השיתוף בבית הכנסת שאינה נחשבת כדירה אלא כחצר.
וכן המנהג ברוב המקומות להניח את העירוב בבית הכנסת, ונאמרו כמה טעמים בהנחת העירוב במיקום זה:
א. כיוון שהוא נחשב כשיתוף מבואות מועיל להניחו גם במקום שאין בו דיורין וכנ"ל.
ב. בשו"ע הרב הוסיף שהוא גם כדי שיהיה מפורסם לתינוקות.
ג. יש שכתבו שצריך לערב גם את בית הכנסת,וכיוון שלא דרים שם אין מי שיתן את חלקו לעירוב, ולכן מניחים שם את העירוב כיוון שיש דין שבית שמניחים בו את העירוב לא צריך לתת קמח וכד' לעירוב.
יש שהקפידו לעשות עירוב נוסף שיהיה מונח באחד מן הבתים. (כשיטת הב"ח המובאת בביאור הלכה)
"שיתוף במקום עירוב"
הגמרא מזכירה את המחלוקת האם שיתוף מועיל לעירוב.
נבאר שוב בקצרה את ההבדל בין שיתוף לעירוב:
עירוב מאחד את כל הבתים בחצר, ומתיר את הטלטול בחצר, ומהבית לחצר.
שיתוף מאחד את כל החצירות במבוי, ומתיר את הטלטול במבוי, ומהחצר למבוי.
ישנם כמה הבדלים בפרטי ההלכה ביניהם, את השיתוף מניחים באחד מן החצירות, ואת העירוב באחד מן הבתים. בנוסף עירוב נעשה רק בפת, ושיתוף גם במאכלים אחרים.
במחלוקת הנ"ל נחלקו האם כנעשה רק שיתוף לאיחוד החצירות האם די בכך כדי לאחד גם את הבתים שבחצירות, או שמא יש לעשות בנוסף עירוב.
להלכה מצינו שלוש שיטות בדין זה:
לשיטה א בשו"ע רק אם עשו עירוב בפת מועיל כעירוב חצירות.
לשיטה ב' בשו"ע שיתוף מבואות לא מועיל כעירוב חצירות בכל מקררה - ויש לערב בנפרד.
לרמ"א מועיל השיתוף כעירוב, גם כשהעירוב נעשה בשאר אוכלים.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום בדרך כלל העירוב נעשה בפת / מצות ומועיל גם להתיר את הרחובות וגם את החצירות.
הנפק"מ העיקרית בנושא הנ"ל היכן להניח את השיתוף:
במקום אחד כתב המשנ"ב שיש להניח את השיתוף דוקא באחד מן הבתים כדי שיחשב גם כעירוב. ובמקום אחר כתב בבה"ל כדברי הרמ"א שנהגו כיום להניח את השיתוף בבית הכנסת שאינה נחשבת כדירה אלא כחצר.
וכן המנהג ברוב המקומות להניח את העירוב בבית הכנסת, ונאמרו כמה טעמים בהנחת העירוב במיקום זה:
א. כיוון שהוא נחשב כשיתוף מבואות מועיל להניחו גם במקום שאין בו דיורין וכנ"ל.
ב. בשו"ע הרב הוסיף שהוא גם כדי שיהיה מפורסם לתינוקות.
ג. יש שכתבו שצריך לערב גם את בית הכנסת,וכיוון שלא דרים שם אין מי שיתן את חלקו לעירוב, ולכן מניחים שם את העירוב כיוון שיש דין שבית שמניחים בו את העירוב לא צריך לתת קמח וכד' לעירוב.
יש שהקפידו לעשות עירוב נוסף שיהיה מונח באחד מן הבתים. (כשיטת הב"ח המובאת בביאור הלכה)
