"קדושה אחת / שתי קדושות"
מושג בעירובין דף לט

"שתי קדושות / קדושה אחת"

בגמרא מבואר שי חילוק בין יום טוב שני של גלויות, לבין ראש השנה.
יום טוב שני בחוץ לארץ נחגג מספק האם בית דין קידשו את החודש אם לאו, אך החג ביסודו יום אחד אחד.
משא"כ ראש השנה כיוון שיתכן מציאות שנדע בוודאות שראו את מולד הלבנה בל' אלול ואם כן יום זה הוא ראש השנה אף אל פי כן בית דין לא יעברו את החודש וראש השנה יהיה למחרת (במקרה שהגיעו עדים אחר תמיד של בין הערביים) ולכן תקנו ששני הימים של ראש השנה אינם מחמת ספק אלא כיום אחד ארוך, וקדושה אחת היא..

היכן זה פוגש אותנו?

ראשית יש להדגיש שלמרות שמותר לטלטל לצורך, ביום טוב, גם ללא עירוב, אך אסור לצאת מהתחום ביום טוב!

עירוב תחומין המונח בערב יום טוב ראשון בחו"ל, מועיל רק ליום הראשון, אך ביום השני במידה והעירוב נאכל וכד' אינו מועיל.
ואם עירב ברגלו צריך ללכת שוב - כיון שהם שתי קדושות ורק אחד מהם באמת חג.

אך בראש השנה די להניח עירוב בתחילת החג, וגם אם העירוב נאכל וכד' מועיל הוא לשני הימים - כיוון ששני הימים קדושה אחת הם.

דנו הפוסקים האם כשיום אחד של ראש השנה חל בשבת יועיל עירוב התחומין לשני הימים, או כיוון שנוספה קדושת שבת באחד מן הימים, לא יועיל עירוב אחד ויצטרכו לערב שוב ביום השני..

Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze