"שמא יטלטל ד' אמות"
מושג בעירובין דף מ
"שמא יטלטל ד' אמות"
הגמרא עוסקת בהלכות ראש השנה שחל בשבת.. ביחס לאזכרת יעלה ויבוא.
במקרה זה בטלו חכמים תקיעת שופר בשבת שמא יבוא אדם ויטלטל את השופר ד' אמות ברשות הרבים.
כמו כן במקרה שחל יום טוב ראשון של סוכות בשבת בטלו את המצוה מן התורה ליטול ארבעה מינים שמא יטלטלם כנ"ל.
מצינו מקומות נוספים שחכמים גזרו הרחקות שונות שמא יטלטלו. כגון: לא לטלטל פחות מד' אמות. לא להעביר דרך מקום פטור. לא לטלטל במבוי בחצר ובקרפף ועוד..
היכן זה פוגש אותנו?
ניתן לראות מגזירות חכמים שכנראה לא היה מציאות שהיו עירובין לרוב. אלא החשש שמא יבוא אדם לטלטל היה חשש סביר.
אם ראו חכמים לבטל שתי מצוות מן התורה מחשש שמא יטלטל אדם.. כנראה שנדרשת מאיתנו זהירות יתרה באיסור טלטול בשבת.
בקבלה איסור הוצאה מקביל לאיסור שז"ל.. ואולי זה מסביר מדוע הנסיון קשה, והמכשלה גדולה.
ומכאן קריאה לכל מי שבידו.. לעורר את האנשים.. ולהגביר את המודעות.. לבעיות ולפתרונם..
"שמא יטלטל ד' אמות"
הגמרא עוסקת בהלכות ראש השנה שחל בשבת.. ביחס לאזכרת יעלה ויבוא.
במקרה זה בטלו חכמים תקיעת שופר בשבת שמא יבוא אדם ויטלטל את השופר ד' אמות ברשות הרבים.
כמו כן במקרה שחל יום טוב ראשון של סוכות בשבת בטלו את המצוה מן התורה ליטול ארבעה מינים שמא יטלטלם כנ"ל.
מצינו מקומות נוספים שחכמים גזרו הרחקות שונות שמא יטלטלו. כגון: לא לטלטל פחות מד' אמות. לא להעביר דרך מקום פטור. לא לטלטל במבוי בחצר ובקרפף ועוד..
היכן זה פוגש אותנו?
ניתן לראות מגזירות חכמים שכנראה לא היה מציאות שהיו עירובין לרוב. אלא החשש שמא יבוא אדם לטלטל היה חשש סביר.
אם ראו חכמים לבטל שתי מצוות מן התורה מחשש שמא יטלטל אדם.. כנראה שנדרשת מאיתנו זהירות יתרה באיסור טלטול בשבת.
בקבלה איסור הוצאה מקביל לאיסור שז"ל.. ואולי זה מסביר מדוע הנסיון קשה, והמכשלה גדולה.
ומכאן קריאה לכל מי שבידו.. לעורר את האנשים.. ולהגביר את המודעות.. לבעיות ולפתרונם..
