"שיור לעיר של רבים"
מושג בעירובין דף נט
"שיור לעיר של רבים"
מבואר בגמרא שעיר של יחיד אפשר לערב את כל העיר. אך עיר של רבים אי אפשר לערב את כולה, אלא צריך לשייר חלק שיהיה מחוץ לעירוב.
סיבת התקנה כדי שישאר מקום האסור בטלטול ובעקבות כך אנשים יזכרו שאסור לטלטל, והעירוב הוא זה שהתיר את הטלטול.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום אנחנו לא משיירים בעירובין חלקים מחוץ לעירוב. וכבר במשנ"ב כתב בשם המגן אברהם שנהגו להקל בזה ואפשר שסמכו על שיטת רש"י שאין כיום רשות הרבים משום שלא עוברים 60 בדרך.
והוסיף בשער הציון שכבר נתבאר שאנחנו לא פוסקים כרש"י אלא מקילים דסומכים שבתי הנכרים נחשבים כשיור. (למרות שטוב להחמיר ולא לסמוך על בתי נכרים כשיור אלא דוקא בית יהודי)
בירושלים בעבר נהגו לערב את כולה חוץ מהמקום שסביב המקדש, ובית המקדש.
שנזכה ונראה בבניינה..
"שיור לעיר של רבים"
מבואר בגמרא שעיר של יחיד אפשר לערב את כל העיר. אך עיר של רבים אי אפשר לערב את כולה, אלא צריך לשייר חלק שיהיה מחוץ לעירוב.
סיבת התקנה כדי שישאר מקום האסור בטלטול ובעקבות כך אנשים יזכרו שאסור לטלטל, והעירוב הוא זה שהתיר את הטלטול.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום אנחנו לא משיירים בעירובין חלקים מחוץ לעירוב. וכבר במשנ"ב כתב בשם המגן אברהם שנהגו להקל בזה ואפשר שסמכו על שיטת רש"י שאין כיום רשות הרבים משום שלא עוברים 60 בדרך.
והוסיף בשער הציון שכבר נתבאר שאנחנו לא פוסקים כרש"י אלא מקילים דסומכים שבתי הנכרים נחשבים כשיור. (למרות שטוב להחמיר ולא לסמוך על בתי נכרים כשיור אלא דוקא בית יהודי)
בירושלים בעבר נהגו לערב את כולה חוץ מהמקום שסביב המקדש, ובית המקדש.
שנזכה ונראה בבניינה..
