מושג בעירובין דף סד

"שכירו ולקיטו"

מבואר בגמרא שבמידה והגוי לא רוצה להשכיר ניתן לשכור משכיר של הגוי (פועל קבוע לכל השנה) או מלקיט של הגוי (פועל לתקופת הקציר והאסיף).

כיוון שגירת הגוי כדירת בהמה, וחכמים הם אלו שנתנו תוקף לדירתו, חכמים תקנו שהפועל נחשב כבעל הדירה וניתן דרכו לשכור את רשות הגוי.

מוסיפה הגמרא שבמידה ואין לגוי שכיר, יכול אחד מבני החצר להתקרב לגוי ולהתידד איתו, עד שהגוי ישאיל ליהודי מקום בחצרו להניח חפצים - על ידי כך נחשב היהודי כשכירו ולקיטו וכבעל דירת הגוי.

היכן זה פוגש אותנו?

כיום משתמשים בהתר זה בכמה אופנים:

א. ניתן לבקש מהגוי שישמור על מפתח וכד' בביתו. המקום בו מונח המפתח מושאל לבעל המפתח ובכך היהודי בעל המפתח נחשב כשכירו ולקיטו.

ב. אחד מהפתרונות כיום לשכירות, הוא שכירות מחברת חשמל כיוון שכל בעל דירה משאיל משבצת בקיר דירתו לחברת חשמל לצורך התקנת המונה (שהוא רשות חברת חשמל) חברת החשמל נחשבת כשכיר של כל בעלי הדירות.

ג. בבתי מלון בתי חולים וכד' שוכרים מהמנכל. כיוון שהוא שכיר של בעל המלון.

ד. באתרי בניה שישנים בהם פועלים נכרים, שוכרים מהקבלן כיוון שיש לו רשות להניח כלי עבודה וכד' נחשב הוא כשכיר של בעל הדירה.

בהמשך ארחיב יותר על פתרון של חברת החשמל.

ראוי לציין שבשולחן ערוך מביא מחלוקת האם מהשכיר והלקיט צריך לשכור, או שהשכיר יכול להיות חלק מהעירוב החצירות. כלומר האם הוא כזרוע של בעל הדירה הגוי, ועדיין צריך לשכור ממנו. או שהוא נהיה כבעלים במקומו, ונחשב הדבר כאילו הדירה עברה לבעלות יהודי. 

גם בשולחן ערוך וגם במשנ"ב פסקו שיש לשכור מהשכיר והלקיט. 

ולכן אם מישהו מניח מפתח כנ"ל צריך לשכור מבעל המפתח את רשות הגוי בכסף!
Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze