"אנן סהדי"
מושג בעירובין דף עה
"אנן סהדי וכו'"
בגמרא (עג) מבואר שמקום פיתא גורם רק אם האדם חפץ לאכול שם, אך אם האדם אוכל שם רק מתוך הכרח, בין אם הוא הכרח טכני או מהותי, ואם היתה לו אפשרות לאכול במקום שהוא ישן היה מעדיף אותה..
מקום דירתו לא ייחשב במקום אכילתו אלא במקום בו הוא ישן.
היכן זה פוגש אותנו?
הזכרנו שאם כולם אוכלים במקום אחד, אין צריך עירוב חצירות כגון בבתי מלון / בתי חולים / ישיבות וכד'
אך בעקבות ההלכה הנ"ל בכל מקום ש "אנן סהדי" שהאדם היה מעדיף לאכול בחדרו, כגון בית חולים שהחולה היה מעדיף לאכול בחדרו אך בית החולים לא מאפשר זאת. או ישיבה שהישיבה לא מאפשר לקחת את האוכל לחדרים במקומות הללו גם אם כולם אוכלים בחדר אוכל אחד נחשב שהדבר שהם מחולקים בדיורים ויצטרכו לערב עירוב חצירות.
הוסיף ואספר.. בנושא זה של ההקפדה לאכול במקום המיועד לכך..
בימי חורפי בישיבת חברון ראיתי את מורי ורבי ר' אברהם סלמון זצ"ל מקיף את הישיבה והולך לביתו במקום לקצר דרך רחבת הישיבה.. שאלתי אותו מדוע הרב מאריך את דרכו? הוא אמר לי שמאוד קשה לו לראות בחורים מעלים את ארוחת הצהרים / הערב לחדרים.. ושוב שאלתי: מדוע זה כל כך מפריע לרב..? הוא ענה לי: ראית פעם מישהו מכין ארוחה במטבח ולוקח את האוכל לחדר השינה?? יש מקום לאכילה, ויש מקום לשינה.. ויש מקום ללימוד.. ואם הגבולות מטשטשים הכל מתערבב.. לומדים בחדר האוכל.. ואוכלים וישנים בבית המדרש..
"אנן סהדי וכו'"
בגמרא (עג) מבואר שמקום פיתא גורם רק אם האדם חפץ לאכול שם, אך אם האדם אוכל שם רק מתוך הכרח, בין אם הוא הכרח טכני או מהותי, ואם היתה לו אפשרות לאכול במקום שהוא ישן היה מעדיף אותה..
מקום דירתו לא ייחשב במקום אכילתו אלא במקום בו הוא ישן.
היכן זה פוגש אותנו?
הזכרנו שאם כולם אוכלים במקום אחד, אין צריך עירוב חצירות כגון בבתי מלון / בתי חולים / ישיבות וכד'
אך בעקבות ההלכה הנ"ל בכל מקום ש "אנן סהדי" שהאדם היה מעדיף לאכול בחדרו, כגון בית חולים שהחולה היה מעדיף לאכול בחדרו אך בית החולים לא מאפשר זאת. או ישיבה שהישיבה לא מאפשר לקחת את האוכל לחדרים במקומות הללו גם אם כולם אוכלים בחדר אוכל אחד נחשב שהדבר שהם מחולקים בדיורים ויצטרכו לערב עירוב חצירות.
הוסיף ואספר.. בנושא זה של ההקפדה לאכול במקום המיועד לכך..
בימי חורפי בישיבת חברון ראיתי את מורי ורבי ר' אברהם סלמון זצ"ל מקיף את הישיבה והולך לביתו במקום לקצר דרך רחבת הישיבה.. שאלתי אותו מדוע הרב מאריך את דרכו? הוא אמר לי שמאוד קשה לו לראות בחורים מעלים את ארוחת הצהרים / הערב לחדרים.. ושוב שאלתי: מדוע זה כל כך מפריע לרב..? הוא ענה לי: ראית פעם מישהו מכין ארוחה במטבח ולוקח את האוכל לחדר השינה?? יש מקום לאכילה, ויש מקום לשינה.. ויש מקום ללימוד.. ואם הגבולות מטשטשים הכל מתערבב.. לומדים בחדר האוכל.. ואוכלים וישנים בבית המדרש..
