"עמודים עקומים"
מושג בעירובין דף פד
(מושג כללי)
"עמודים עקומים"
בעמודים עקומים ישנם מספר בעיות:
א. החוט לא עובר מעל העשרה טפחים התחתונים, שהם עיקר העמוד.
ב. אם החוט לא נוגע בעמוד אלא מעט מעליו, הגוד אסיק של העמוד עולה בקו ישר כלפי מעלה, ולא בהמשך האלכסון של העמוד - ולכן לפעמים החוט לא יהיה מעל הגוד אסיק של העמוד.
ג. פתחי שימאי (הרוס) - דרך הפתחים להיות ישרים ולא עקומים.
בשות בית שלמה כתב שיש להקפיד שהעמודים יהיו ישרים, והמשקוף יעבור מעל כל גובה העמוד.
היכן זה פוגש אותנו?
בעירוב ישנם עשרות / מאות עמודים. חלקם לעיתים עקומים בעקבות התקנה לא מדוייקת, או שינויים בקרקע בעקבות גשם וכד', וכן בעקבות פגיעת כל רכב, ועוד..
כדאי מאוד להשתדל שהעמודים יהיו ישרים (פלס) לכל הכיוונים.
בנוסף תמיד כדאי להקפיד שהחוט יגע בראש העמוד, וכך לא יהיה בעיה של גוד אסיק. וכן החזון איש כתב שסוף סוף יש כאן מבנה של צורת הפתח, גם אם החוט לא עובר מעל הי' טפחים התחתונים.
במידה ולא.. החזון איש חילק נושא זה למספר מקרים:
א. אם העמוד עקום כלפי חוץ של צורת הפתח - כשר כיוון שהחוט עובר מעל כל העמוד.
ב. אם העמוד עקום כלפי תוך צורת הפתח - כשר מדין כיפה.
ג. אם עמוד אחד ישר, ואחד נוטה כלפי פנים או חוץ הרשות - תלוי במידת העקמומיות.
ד. אם עמוד אחד נוטה לכיוון פנים הרשות, ועמוד אחד כלפי חוץ - פסול.
בשיעור העקמומיות כדי שיחשב פתחי שימאי:
יש שכתבו שכל שניכר בעין - פסול.
יש שכתבו שאם העמוד נוטה יותר מג' טפחים (קו אוירי) בין בסיס העמוד לראשו - פסול.
יש שכתבו שרק אם נוטה בזווית נמוכה מתל המתלקט (24 מעלות) - פסול.
(מושג כללי)
"עמודים עקומים"
בעמודים עקומים ישנם מספר בעיות:
א. החוט לא עובר מעל העשרה טפחים התחתונים, שהם עיקר העמוד.
ב. אם החוט לא נוגע בעמוד אלא מעט מעליו, הגוד אסיק של העמוד עולה בקו ישר כלפי מעלה, ולא בהמשך האלכסון של העמוד - ולכן לפעמים החוט לא יהיה מעל הגוד אסיק של העמוד.
ג. פתחי שימאי (הרוס) - דרך הפתחים להיות ישרים ולא עקומים.
בשות בית שלמה כתב שיש להקפיד שהעמודים יהיו ישרים, והמשקוף יעבור מעל כל גובה העמוד.
היכן זה פוגש אותנו?
בעירוב ישנם עשרות / מאות עמודים. חלקם לעיתים עקומים בעקבות התקנה לא מדוייקת, או שינויים בקרקע בעקבות גשם וכד', וכן בעקבות פגיעת כל רכב, ועוד..
כדאי מאוד להשתדל שהעמודים יהיו ישרים (פלס) לכל הכיוונים.
בנוסף תמיד כדאי להקפיד שהחוט יגע בראש העמוד, וכך לא יהיה בעיה של גוד אסיק. וכן החזון איש כתב שסוף סוף יש כאן מבנה של צורת הפתח, גם אם החוט לא עובר מעל הי' טפחים התחתונים.
במידה ולא.. החזון איש חילק נושא זה למספר מקרים:
א. אם העמוד עקום כלפי חוץ של צורת הפתח - כשר כיוון שהחוט עובר מעל כל העמוד.
ב. אם העמוד עקום כלפי תוך צורת הפתח - כשר מדין כיפה.
ג. אם עמוד אחד ישר, ואחד נוטה כלפי פנים או חוץ הרשות - תלוי במידת העקמומיות.
ד. אם עמוד אחד נוטה לכיוון פנים הרשות, ועמוד אחד כלפי חוץ - פסול.
בשיעור העקמומיות כדי שיחשב פתחי שימאי:
יש שכתבו שכל שניכר בעין - פסול.
יש שכתבו שאם העמוד נוטה יותר מג' טפחים (קו אוירי) בין בסיס העמוד לראשו - פסול.
יש שכתבו שרק אם נוטה בזווית נמוכה מתל המתלקט (24 מעלות) - פסול.
