"אמת המים / חריץ"
מושג בעירובין דף פז
"אמת המים / חריץ"
מבואר בגמרא שאמת המים החוצה את החצר מצד לצד, אם היא עמוקה עשרה טפחים, ורחבה ד' טפחים אסור למלא ממנה מים, דמוציא מכרמלית לרשות היחיד.
הראשונים הקשו דבדף יב מובא שלשון ים הנכנס לחצר, ממלאים ממנו?
*הרשב"א תירץ שאמה חוצה את החצר מצד לצד ולכן נחשבת ככרמלית. אך לשון ים רק נכנס ולא יוצא, ומחיצות החצר גודרות גם אותו (אם אינו רחב יותר מי' אמות)
תוס' תירץ שאמת מים מדובר שעמוקה י' טפחים וכנ"ל, אך בלשון ים מדובר שאינה עמוקה י' טפחים ולכן איננה כרמלית- ולא מבטלת את מחיצות החצר.
המשנ"ב הביא את תירוצו של הרשב"א.
היכן זה פוגש אותנו?
כיון אין לנו אמת מים ולשון ים שנכנס לתוך גבולות העירוב אך יש נפק"מ למחלוקת הנ"ל:
במקרה שיש חריץ או תעלה תחת צורת הפתח כתב החזון איש שהדבר תלוי במחלוקת הנ"ל, לרשב"א גם חריץ עמוק מי' טפחים אם אינו חוצה את החצר מצד לצד אין הוא פוסל את צורת הפתח. וכך כנראה סבר המשנ"ב.
ולשיטת תוס' כל חריץ העמוק מי' טפחים פוסל. וכך הכריע החזון איש להלכה.
בשו"ת ישעות מלכו כתב שלכו"ע חריץ עמוק מבטל צורת הפתח.
ובחתם סופר פסק להקל.
יש שהוסיפו שהסברא להקל היא רק שהילוך באנשים הוא בגובה העמודים, אך אם אנשים הולכים בחריץ ודאי שצורת הפתח לא מועילה לשם (כגון אנשים ההולכים בעמק והעמודים על ההר משני הצדדים)
במקרה שעמוד ממוקם על מדרגה, או גדר ולא על קרקע הרשות:
* אם המדרגה פחות מג טפחים לכו"ע מהני.
* אם המדרגה יותר מג' טפחים יש לוודא שיש ארבעה טפחים מקו העמוד לתוך הרשות כדי שיחשב כמחיצה. ( ואם הוא על מדריגה צמודה לכותל החזו"א האריך בזה - ואכמ"ל)
* אם העמוד על מקום גבוה יותר מי' טפחים - פסול.
"אמת המים / חריץ"
מבואר בגמרא שאמת המים החוצה את החצר מצד לצד, אם היא עמוקה עשרה טפחים, ורחבה ד' טפחים אסור למלא ממנה מים, דמוציא מכרמלית לרשות היחיד.
הראשונים הקשו דבדף יב מובא שלשון ים הנכנס לחצר, ממלאים ממנו?
*הרשב"א תירץ שאמה חוצה את החצר מצד לצד ולכן נחשבת ככרמלית. אך לשון ים רק נכנס ולא יוצא, ומחיצות החצר גודרות גם אותו (אם אינו רחב יותר מי' אמות)
תוס' תירץ שאמת מים מדובר שעמוקה י' טפחים וכנ"ל, אך בלשון ים מדובר שאינה עמוקה י' טפחים ולכן איננה כרמלית- ולא מבטלת את מחיצות החצר.
המשנ"ב הביא את תירוצו של הרשב"א.
היכן זה פוגש אותנו?
כיון אין לנו אמת מים ולשון ים שנכנס לתוך גבולות העירוב אך יש נפק"מ למחלוקת הנ"ל:
במקרה שיש חריץ או תעלה תחת צורת הפתח כתב החזון איש שהדבר תלוי במחלוקת הנ"ל, לרשב"א גם חריץ עמוק מי' טפחים אם אינו חוצה את החצר מצד לצד אין הוא פוסל את צורת הפתח. וכך כנראה סבר המשנ"ב.
ולשיטת תוס' כל חריץ העמוק מי' טפחים פוסל. וכך הכריע החזון איש להלכה.
בשו"ת ישעות מלכו כתב שלכו"ע חריץ עמוק מבטל צורת הפתח.
ובחתם סופר פסק להקל.
יש שהוסיפו שהסברא להקל היא רק שהילוך באנשים הוא בגובה העמודים, אך אם אנשים הולכים בחריץ ודאי שצורת הפתח לא מועילה לשם (כגון אנשים ההולכים בעמק והעמודים על ההר משני הצדדים)
במקרה שעמוד ממוקם על מדרגה, או גדר ולא על קרקע הרשות:
* אם המדרגה פחות מג טפחים לכו"ע מהני.
* אם המדרגה יותר מג' טפחים יש לוודא שיש ארבעה טפחים מקו העמוד לתוך הרשות כדי שיחשב כמחיצה. ( ואם הוא על מדריגה צמודה לכותל החזו"א האריך בזה - ואכמ"ל)
* אם העמוד על מקום גבוה יותר מי' טפחים - פסול.
