"שיירא"
מושג בעירובין דף צח
"שיירא"
בדף הקודם הגמרא הזכירה קולא שניתן לאנשי שיירא לטלטל חבית עם מים.
המושג שיירא מובא במספר מקרים שונים לחומרא / לקולא - ולא בכל המקרים גדר "שיירא" שווה.
לשיירא יש שני מאפיינים עיקריים:
1. מקום חנייתן אינו מקום מגורים קבוע, אלא זמני.
2. אין הם חפצים להיות במקום חנייתם, אלא נאלצים כחלק מהמסע לעצור כדי לנוח או לשבות.
להלן תקציר קצר של הנושאים:
1. עירוב חצירות מובא בסימן שסו ב שבשיירא אין חייבין בעירוב חצירות כיוון שאין האוהל הארעי מפריד את דיוריהם ונחשבים כאילו כולם בבית אחד.
בבה"ל שם כתב שלפי הרב המגיד שיירא היא רק החונה ליום אחד. אך חלק עליו וכתב שכל שאינם קובעים עצמם לזמן מרובה נחשבים "שיירא".
ובמשנ"ב הביא בשם הגר"א ששיירא חייבת בעירוב. אך שיירא היא עד 10 אנשים.
2. צורת הפתח מד' צדדים- בסימן שסב י' - מובא שצורת הפתח מד' צדדים מועילה רק במקום דיורי קבע אך לא בבקעה שיש בה דיורי ארעי. ויש לעיין האם מועיל צורת הפתח מד' צדדים רק במקום של דיורי קבע, או גם במקום שאינו קבע, אך אינו שיירא ההולכת בדרך, אלא חפצים להיות במקום זה כגון קמפינג / מחנות צבא זמניים.
3. מחיצות גרועות פירוש מחיצה העשויה או שתי או ערב, אם אדם אחד או שניים הקיפו שטח במחיצה גרועה, מועילה מחיצה זו רק עד שטח של בית סאתיים (לשניהם).
אך אם הם שלושה, נחשבים כשיירא ויכולים בכל מקרה להקיף שטח של 6 סאין (סאתיים לכל אחד).
יותר מכך, יכולים להקיף רק בתנאי שלא נשאר בית סאתיים שלא נעשה בו שימוש. (ויש חולקים שגם אם מקיפים 6 סאים, מותר בתנאי שלא נשאר סאתיים פנויים ללא שימוש).
בניגוד לאמור לעיל, שיירא זו היא לא רק ההולכת בדרך, אלא גם בדיורי קבע הדין כך. (ולחזו"א במקום יישוב יתכן וגם לשלושה ומעלה לא יועיל מחיצות גרועות)
4. קרפף - מקום שלא מוקף לצורכי דיורין - יש מהראשונים שכתבו שהדין הנ"ל בסעיף 3, הוא גם אם בקרפף, כלומר הדין שמקום שלא מוקף לדירה אסור בטלטול בשטח של יותר מבית סאתיים, הוא רק אם בהיקף נמצאים אדם אחד או שניים, אך שלושה יכולים לטלטל גם ביותר מכך לפי התנאים לעיל. ויש חולקים, וכך נראה מהשו"ע שכתבו דין שיירא רק במחיצות גרועות, ולא בקרפף שלא הוקף לדירה.
5. תחומין ביחס להגדרת עיר שיש לה תחום של 2000 אמה מחוץ לעיר נפסק שיושבי צריפין ואוהלים אין להם דין עיר. וכתב במשנ"ב שהכוונה לרועי צאן שכשנגמר המרעה עוברים למקום אחר. וכתב בפרי מגדים שלא ברור מה הגדרת מקום קבוע, האם צריך שישארו שלושים יום, או שמא קיץ אחד. ויש להסתפק האם גדרים אלו קובעים גם האם המקום הוא "בקעה" או מקום "דיורי קבע". או שמא בנושאים הנ"ל ישנם גדר שונה.
היכן זה פוגש אותנו?
שאלות אלו עולות בדרך כלל במחנות קמפינג, ומחנות צבא. האם מועיל צורת הפתח מכל הצדדים, והאם צריך לעשות עירוב חצירות.
קמפינג - דיורין ארעיים אך לא חונים כחלק מאילוצי הדרך, אלא באין במיוחד לשם כך.
צבא - יש להבחין בין אימונים בזמן שגרה, לבין מלחמה שהוא אילוץ גמור. וכן יש מקום לחלק בין מחנה אימונים זמני, לבין מחנה אימונים מסומן שמותאם לכך.
וכן יש שכתבו שתלוי האם החייל הגיע בטעמים אידאולוגיים וחפץ בכך, או מתוך הכרח החוק, והמפקדים.
הפתרונות שכדאי לנקוט במקומות אלו:
א. לעשות צורות הפתח שכל אחת פחות מי' אמות (4.8 מטר) שמועיל גם בבקעה.
ב. לעשות שתי מחיצות גמורות (עדיף אחד מול השני) ואת השאר בצורות הפתח (גם יותר מי' אמות)
ג. יש אומרים שמועיל גם בבקעה לגדור בצורות הפתח שטח של עד בית סאתיים (35 מטר על 35 מטר) אך רבים חולקים.
ד. גם במקרה שאי אפשר לעשות את הנ"ל יש לעשות עירוב כדי להוריד את דרגת האיסור, וכן יתכן שהמקום לא נחשב כבקעה וכנ"ל. ובעל נפש יחמיר שלא לטלטל במקום זה.
"שיירא"
בדף הקודם הגמרא הזכירה קולא שניתן לאנשי שיירא לטלטל חבית עם מים.
המושג שיירא מובא במספר מקרים שונים לחומרא / לקולא - ולא בכל המקרים גדר "שיירא" שווה.
לשיירא יש שני מאפיינים עיקריים:
1. מקום חנייתן אינו מקום מגורים קבוע, אלא זמני.
2. אין הם חפצים להיות במקום חנייתם, אלא נאלצים כחלק מהמסע לעצור כדי לנוח או לשבות.
להלן תקציר קצר של הנושאים:
1. עירוב חצירות מובא בסימן שסו ב שבשיירא אין חייבין בעירוב חצירות כיוון שאין האוהל הארעי מפריד את דיוריהם ונחשבים כאילו כולם בבית אחד.
בבה"ל שם כתב שלפי הרב המגיד שיירא היא רק החונה ליום אחד. אך חלק עליו וכתב שכל שאינם קובעים עצמם לזמן מרובה נחשבים "שיירא".
ובמשנ"ב הביא בשם הגר"א ששיירא חייבת בעירוב. אך שיירא היא עד 10 אנשים.
2. צורת הפתח מד' צדדים- בסימן שסב י' - מובא שצורת הפתח מד' צדדים מועילה רק במקום דיורי קבע אך לא בבקעה שיש בה דיורי ארעי. ויש לעיין האם מועיל צורת הפתח מד' צדדים רק במקום של דיורי קבע, או גם במקום שאינו קבע, אך אינו שיירא ההולכת בדרך, אלא חפצים להיות במקום זה כגון קמפינג / מחנות צבא זמניים.
3. מחיצות גרועות פירוש מחיצה העשויה או שתי או ערב, אם אדם אחד או שניים הקיפו שטח במחיצה גרועה, מועילה מחיצה זו רק עד שטח של בית סאתיים (לשניהם).
אך אם הם שלושה, נחשבים כשיירא ויכולים בכל מקרה להקיף שטח של 6 סאין (סאתיים לכל אחד).
יותר מכך, יכולים להקיף רק בתנאי שלא נשאר בית סאתיים שלא נעשה בו שימוש. (ויש חולקים שגם אם מקיפים 6 סאים, מותר בתנאי שלא נשאר סאתיים פנויים ללא שימוש).
בניגוד לאמור לעיל, שיירא זו היא לא רק ההולכת בדרך, אלא גם בדיורי קבע הדין כך. (ולחזו"א במקום יישוב יתכן וגם לשלושה ומעלה לא יועיל מחיצות גרועות)
4. קרפף - מקום שלא מוקף לצורכי דיורין - יש מהראשונים שכתבו שהדין הנ"ל בסעיף 3, הוא גם אם בקרפף, כלומר הדין שמקום שלא מוקף לדירה אסור בטלטול בשטח של יותר מבית סאתיים, הוא רק אם בהיקף נמצאים אדם אחד או שניים, אך שלושה יכולים לטלטל גם ביותר מכך לפי התנאים לעיל. ויש חולקים, וכך נראה מהשו"ע שכתבו דין שיירא רק במחיצות גרועות, ולא בקרפף שלא הוקף לדירה.
5. תחומין ביחס להגדרת עיר שיש לה תחום של 2000 אמה מחוץ לעיר נפסק שיושבי צריפין ואוהלים אין להם דין עיר. וכתב במשנ"ב שהכוונה לרועי צאן שכשנגמר המרעה עוברים למקום אחר. וכתב בפרי מגדים שלא ברור מה הגדרת מקום קבוע, האם צריך שישארו שלושים יום, או שמא קיץ אחד. ויש להסתפק האם גדרים אלו קובעים גם האם המקום הוא "בקעה" או מקום "דיורי קבע". או שמא בנושאים הנ"ל ישנם גדר שונה.
היכן זה פוגש אותנו?
שאלות אלו עולות בדרך כלל במחנות קמפינג, ומחנות צבא. האם מועיל צורת הפתח מכל הצדדים, והאם צריך לעשות עירוב חצירות.
קמפינג - דיורין ארעיים אך לא חונים כחלק מאילוצי הדרך, אלא באין במיוחד לשם כך.
צבא - יש להבחין בין אימונים בזמן שגרה, לבין מלחמה שהוא אילוץ גמור. וכן יש מקום לחלק בין מחנה אימונים זמני, לבין מחנה אימונים מסומן שמותאם לכך.
וכן יש שכתבו שתלוי האם החייל הגיע בטעמים אידאולוגיים וחפץ בכך, או מתוך הכרח החוק, והמפקדים.
הפתרונות שכדאי לנקוט במקומות אלו:
א. לעשות צורות הפתח שכל אחת פחות מי' אמות (4.8 מטר) שמועיל גם בבקעה.
ב. לעשות שתי מחיצות גמורות (עדיף אחד מול השני) ואת השאר בצורות הפתח (גם יותר מי' אמות)
ג. יש אומרים שמועיל גם בבקעה לגדור בצורות הפתח שטח של עד בית סאתיים (35 מטר על 35 מטר) אך רבים חולקים.
ד. גם במקרה שאי אפשר לעשות את הנ"ל יש לעשות עירוב כדי להוריד את דרגת האיסור, וכן יתכן שהמקום לא נחשב כבקעה וכנ"ל. ובעל נפש יחמיר שלא לטלטל במקום זה.
