"עירוב בסוכה"
"עירוב בסוכה"
א. עירוב חצירות:
ביחס להלכות עירוב חצירות נפסק בסימן שע שהדר בבית שער אכסדרה ומרפסת שבחצר אינו אוסר על בני החצר בטלטול משום שאין מבנים אלו חשובים דירה.
ובמשנ"ב הוסיף שהוא הדין לסוכת חג בחג לא נחשבת דירה לאסור. ומה שמובא שיושבי סוכות חייבים בעירוב (סימן שסו) הכוונה לשוכני בדבריות שגרים שם באופן קבוע. אך מגורים ארעיים בסוכה / זולה / חושה לא אוסרים וגם אם אין להם חלק בפת העירוב - הטלטול מותר.
בסימן תרלד סק ח פסק המשנ"ב שאם יש שתי סוכות בחצר אחת שלא עירובו ביניהם עירוב חצירות אסור לטלטל בין הסוכות.
ישנם תירוצים שונים לשאלה זו.
ב. איסור טלטול:
כתב במשנ"ב "מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו כגון בכפרים אסור להוציא מביתו לסוכה דרך רשות הרבים או כרמלית"
היכן זה פוגש אותנו?
סוכות רבות בנויות ברחוב / בחצירות הבניינים. בכל מקרה שאין עירוב או שהעירוב פסול.. אסול לטלטל מהבית לסוכה.
מי שבאפשרותו.. לסגור בצורת הפתח בין הסוכה לבנין וכד'.. קדוש יאמר לו..
א. עירוב חצירות:
ביחס להלכות עירוב חצירות נפסק בסימן שע שהדר בבית שער אכסדרה ומרפסת שבחצר אינו אוסר על בני החצר בטלטול משום שאין מבנים אלו חשובים דירה.
ובמשנ"ב הוסיף שהוא הדין לסוכת חג בחג לא נחשבת דירה לאסור. ומה שמובא שיושבי סוכות חייבים בעירוב (סימן שסו) הכוונה לשוכני בדבריות שגרים שם באופן קבוע. אך מגורים ארעיים בסוכה / זולה / חושה לא אוסרים וגם אם אין להם חלק בפת העירוב - הטלטול מותר.
בסימן תרלד סק ח פסק המשנ"ב שאם יש שתי סוכות בחצר אחת שלא עירובו ביניהם עירוב חצירות אסור לטלטל בין הסוכות.
ישנם תירוצים שונים לשאלה זו.
ב. איסור טלטול:
כתב במשנ"ב "מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו כגון בכפרים אסור להוציא מביתו לסוכה דרך רשות הרבים או כרמלית"
היכן זה פוגש אותנו?
סוכות רבות בנויות ברחוב / בחצירות הבניינים. בכל מקרה שאין עירוב או שהעירוב פסול.. אסול לטלטל מהבית לסוכה.
מי שבאפשרותו.. לסגור בצורת הפתח בין הסוכה לבנין וכד'.. קדוש יאמר לו..
