מושג בעירובין דף יט - תל המתלקט
מושג בעירובין דף יט
"תל המתלקט"
הגמרא דנה האם תל המתלקט יכול לשמש כדיומדין, תל המתלקט הוא זווית השיפוע של קרקע כדי שיחשב כמחיצה ניצבת, ולא כריצפה.
שיעור הזווית הוא: "תל המתלקט י' (טפחים) מתוך ד' (אמות) - כלומר כדי להגדיר מדרון כמחיצה אנו צריכים שהוא יגיע לגובה של י' טפחים, במרחק של לא יותר מד' אמות. במידה וגובה עשרה טפחים מצטברים על פני אורך של יותר מד' אמות, זווית השיפוע פחות חדה, ואינה נחשבת כמחיצה.
נחלקו הפוסקים האם את מדידת הד' אמות מודדים על פני המישור - או על פני המדרון.. (חידה: איזו שיטה מחמירה, ומצריכה שיפוע חד יותר ?) להלכה נפסק שאת הד' אמות מודדים על פני המדרון, ולא המישור שתחת המדרון.
היכן זה פוגש אותנו?
בלא מעט עירובין משתמשים בתל המתלקט כמחיצה, חשוב להדגיש מספר דברים ביחס לשימוש במחיצה זו:
1. לפעמים השיפוע נראה בעין מרשים מאוד, אך אין בו את הזווית הרצויה (24 מעלות) - ויש למדוד עם כלי מדידה.
2. צריך שיהיה רצף במחיצת התל, ובמקרים רבים יש זווית של תל בחלק מן התל, ואח"כ הזווית נעשית שטוחה, ונוצר נתק באמצע המחיצה ונחשב הדבר כפירצה לכל דבר.
3. בעקבות גשמים / רוח / ג'יפים וכד' לפעמים יש שינויים בזווית השיפוע.
4. במידה ויש מדרגה באמצע התל, ברוחב ד' טפחים לחלק מן הפוסקים המדרגה יוצרת נתק בין החלק העליון לתחתון.
5. בהמשך נבאר את מושג "גג הבולט" - מושג זה משמעותי מאוד בשימוש במחיצת תל המתלקט.. (אכמ"ל)
6. יש לבדוק כיצד התל מתחבר לשאר חלקי העירוב בשני צדדים, במקרים רבים ישנם פרצות במקום החיבורים..
הנסיון מוכיח בעקבות על הנ"ל - ניתן להשתמש בתל רק בצוק החצוב באבן ויש בו רצף ברור, או יציקת בטון (כגון תעלות בשפת הכביש וכד') כל שאר "התלים" שבדקתי לא היה ניתן להשתמש בהם כמחיצה לעירוב..
"תל המתלקט"
הגמרא דנה האם תל המתלקט יכול לשמש כדיומדין, תל המתלקט הוא זווית השיפוע של קרקע כדי שיחשב כמחיצה ניצבת, ולא כריצפה.
שיעור הזווית הוא: "תל המתלקט י' (טפחים) מתוך ד' (אמות) - כלומר כדי להגדיר מדרון כמחיצה אנו צריכים שהוא יגיע לגובה של י' טפחים, במרחק של לא יותר מד' אמות. במידה וגובה עשרה טפחים מצטברים על פני אורך של יותר מד' אמות, זווית השיפוע פחות חדה, ואינה נחשבת כמחיצה.
נחלקו הפוסקים האם את מדידת הד' אמות מודדים על פני המישור - או על פני המדרון.. (חידה: איזו שיטה מחמירה, ומצריכה שיפוע חד יותר ?) להלכה נפסק שאת הד' אמות מודדים על פני המדרון, ולא המישור שתחת המדרון.
היכן זה פוגש אותנו?
בלא מעט עירובין משתמשים בתל המתלקט כמחיצה, חשוב להדגיש מספר דברים ביחס לשימוש במחיצה זו:
1. לפעמים השיפוע נראה בעין מרשים מאוד, אך אין בו את הזווית הרצויה (24 מעלות) - ויש למדוד עם כלי מדידה.
2. צריך שיהיה רצף במחיצת התל, ובמקרים רבים יש זווית של תל בחלק מן התל, ואח"כ הזווית נעשית שטוחה, ונוצר נתק באמצע המחיצה ונחשב הדבר כפירצה לכל דבר.
3. בעקבות גשמים / רוח / ג'יפים וכד' לפעמים יש שינויים בזווית השיפוע.
4. במידה ויש מדרגה באמצע התל, ברוחב ד' טפחים לחלק מן הפוסקים המדרגה יוצרת נתק בין החלק העליון לתחתון.
5. בהמשך נבאר את מושג "גג הבולט" - מושג זה משמעותי מאוד בשימוש במחיצת תל המתלקט.. (אכמ"ל)
6. יש לבדוק כיצד התל מתחבר לשאר חלקי העירוב בשני צדדים, במקרים רבים ישנם פרצות במקום החיבורים..
הנסיון מוכיח בעקבות על הנ"ל - ניתן להשתמש בתל רק בצוק החצוב באבן ויש בו רצף ברור, או יציקת בטון (כגון תעלות בשפת הכביש וכד') כל שאר "התלים" שבדקתי לא היה ניתן להשתמש בהם כמחיצה לעירוב..
