1. גדר
2. תל המתלקט

3. צורת הפתח
4. לבוד
5. גוד אסיק
6. עומד מרובה על הפרוץ
7. פי תקרה
8. עי' הערה[1]

1. עירוב הוא ציבורי, ומחובתינו להחמיר ככל השיטות, ולדאוג שגם הדיירים המחמירים יוכלו לסמוך על העירוב.
2. בנוסף יש להחמיר במידות לא מצומצות, כמבואר במסכת עירובין ד:

• "ויקשור הענפים שלא ינידם הרוח, שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אינה מחיצה" (שסב סע' א')
• "או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד, ומילא בין האוירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח, וקשר אותם, הרי זו כשרה" (תרל סע' י')

1. ניתן לעשות מחיצה מחומרים שונים, כלים, בעלי חיים[2], איסורי הנאה, קרטון, דיקט, רשת, ועוד.. ובתנאי שייתקימו כל התנאים.
2. מחיצה שנעשית מאליה, בין אם אדם עשה אותה שלא לשם מחיצה, בין אם נעשית בידי שמים, הרי היא מחיצה.
3. מחיצה שאנו יודעים שתפורק, או תפול מכל סיבה שהיא, כל זמן שהיא קיימת – כשרה.
4. ניתן לעשות מחיצה ע"י אנשים, פרטים שונים נצרכים לכך, ואין לעשות זאת אלא בשעת צורך ודחק.

• יש אפשרות לגדור במחיצה פיזית כגדר / תל, ויש אפשרות לגדור במחיצה הלכתית כגון: לבוד, עומד מרובה, פי תקרה, גוד אסיק וכד'.
• המחיצה צריכה להיות בגובה י' טפחים, חזקה ועמידה ברוח, וגודרת שטח של ד' טפחים.