הלכות עירובין - עירוב רשות הרבים
- דלתות
בגמרא מבואר שכדי לערב את רשות הרבים לא מספיק צורת הפתח שהיא סגירה גרועה, אלא צריך "דלתות ננעלות", וכתבו הראשונים שהסברא שדלת תועיל יותר מצורת הפתח משום שרשות הרבים בדגלי מדבר היתה מקום פתוח שמסור לרבים בכל עת, ורבים אלו מבטלים את מחיצת צורך הפתח בבקיעתם. אך אם יש דלת שננעלת בלילה בזמן זה הרבים לא יכולים לחצות בדרך זו, ואינה כרשות הרבים שהיתה במדבר.
חלק מהראשונים כתבו שדלתות מועילות מדין מחיצה (תוספות ו:)
כמה דלתות?
נחלקו הראשונים האם מספיק דלת בצד אחד של רשות הרבים, ובצידה השני די בצורת הפתח.[1] או שמא יש לשים דלתות בכל צד של רשות הרבים.[2] המשנ"ב הביא מחלוקת זו. מלשון השולחן ערוך שכתב דלתות, ולא כתב דלת משמע שפסק שצריך שתי דלתות.
האם צריך לנעול בפועל?
נחלקו הראשונים האם צריך לנעול בפועל את הדלתות[3], או שמספיק שיהיו ראויות להנעל[4] . השולחן ערוך כתב בתחילת דבריו "והוא שננעלות בלילה" ובשם י"א שמספיק ראויות להנעל. ולפי כללי הפסיקה סתם וי"א הלכה כסתם, ולפי זה כדי לערב רשות הרבים צריך לנעול בפועל את הדלת. (בדרכי משה פסק כרמב"ם, אך כאן לא הגיה על דברי המחבר, ובסימן שמה סע' ז' כתב "ואין דלתותיו נעולות בלילה – משמע שלהלכה מודה לשולחן ערוך)
אינה ננעלת מסיבות חיצוניות
יש שרצו לחדש שאם הדלת כשלעצמה ראויה להנעל, אך מחמת סיבות צדדיות כגון שהחוק אוסר את סגירת הדרך, מועילה (לשיטות שדי בראוי להנעל) – בעירובים שונים סמכו על התר זה. או שפעם בתקופה סוגרים את הדרך בסיוע המשטרה כהוכחה שהדלת ראויה להנעל. (ויש לעיין בזה דבגמרא איתא שאם יש עפר המונע מהדלת להסגר, צריך לפנות את העפר, וכאורה עפר זה חיצוני למבנה הדלת)
כמה זמן צריך שיהיו ננעלות?
נחלקו הראשונים האם צריך שיהיו ננעלות בכל לילה.[5] או שדי ברוב הלילות או שיעור אחר שלא נתבאר שיעורו. בפשטות לשון השולחן ערוך "והוא שננעלות בלילה" משמע שיש לנעול בכל לילה.
צורת הדלת?
באבני נזר כתב שצריך שיהיה לשער גובה י' טפחים, וצירים. לדלת כזו יש תוקף יותר מצורת הפתח גם כשהיא פתוחה.
האם צריך גם צורת הפתח?
החת"ס פוסק שלדלת יש תוקף גם ללא צורך הפתח. אך החיי אדם והחזו"א פסק שצריך גם צורת הפתח. משום שהדלת רק מונעת מהרבים לבקוע שם, ולבטל את המחיצה הקיימת, אך אם אין צורת הפתח, בזמן שהדלת פתוחה אין מחיצה במקום זה.
מדרכות
כפי שביארנו גם המדרכות הם חלק מרשות הרבים. משום כך את הדלת יש לבנות על כל רוחב רשות הרבים – כולל הכביש והמדרכות שבצידם.
לסיכום: כדי להשתמש בהתר זה על פי הנפסק להלכה יש צורך בשתי דלתות, שננעלות בפועל בכל לילה. דבר שאינו מצוי / אפשרי. וישנם עירובין הסומכים על התר זה בדלת אחת, הראויה להנעל.
חלק מהראשונים כתבו שדלתות מועילות מדין מחיצה (תוספות ו:)
כמה דלתות?
נחלקו הראשונים האם מספיק דלת בצד אחד של רשות הרבים, ובצידה השני די בצורת הפתח.[1] או שמא יש לשים דלתות בכל צד של רשות הרבים.[2] המשנ"ב הביא מחלוקת זו. מלשון השולחן ערוך שכתב דלתות, ולא כתב דלת משמע שפסק שצריך שתי דלתות.
האם צריך לנעול בפועל?
נחלקו הראשונים האם צריך לנעול בפועל את הדלתות[3], או שמספיק שיהיו ראויות להנעל[4] . השולחן ערוך כתב בתחילת דבריו "והוא שננעלות בלילה" ובשם י"א שמספיק ראויות להנעל. ולפי כללי הפסיקה סתם וי"א הלכה כסתם, ולפי זה כדי לערב רשות הרבים צריך לנעול בפועל את הדלת. (בדרכי משה פסק כרמב"ם, אך כאן לא הגיה על דברי המחבר, ובסימן שמה סע' ז' כתב "ואין דלתותיו נעולות בלילה – משמע שלהלכה מודה לשולחן ערוך)
אינה ננעלת מסיבות חיצוניות
יש שרצו לחדש שאם הדלת כשלעצמה ראויה להנעל, אך מחמת סיבות צדדיות כגון שהחוק אוסר את סגירת הדרך, מועילה (לשיטות שדי בראוי להנעל) – בעירובים שונים סמכו על התר זה. או שפעם בתקופה סוגרים את הדרך בסיוע המשטרה כהוכחה שהדלת ראויה להנעל. (ויש לעיין בזה דבגמרא איתא שאם יש עפר המונע מהדלת להסגר, צריך לפנות את העפר, וכאורה עפר זה חיצוני למבנה הדלת)
כמה זמן צריך שיהיו ננעלות?
נחלקו הראשונים האם צריך שיהיו ננעלות בכל לילה.[5] או שדי ברוב הלילות או שיעור אחר שלא נתבאר שיעורו. בפשטות לשון השולחן ערוך "והוא שננעלות בלילה" משמע שיש לנעול בכל לילה.
צורת הדלת?
באבני נזר כתב שצריך שיהיה לשער גובה י' טפחים, וצירים. לדלת כזו יש תוקף יותר מצורת הפתח גם כשהיא פתוחה.
האם צריך גם צורת הפתח?
החת"ס פוסק שלדלת יש תוקף גם ללא צורך הפתח. אך החיי אדם והחזו"א פסק שצריך גם צורת הפתח. משום שהדלת רק מונעת מהרבים לבקוע שם, ולבטל את המחיצה הקיימת, אך אם אין צורת הפתח, בזמן שהדלת פתוחה אין מחיצה במקום זה.
מדרכות
כפי שביארנו גם המדרכות הם חלק מרשות הרבים. משום כך את הדלת יש לבנות על כל רוחב רשות הרבים – כולל הכביש והמדרכות שבצידם.
לסיכום: כדי להשתמש בהתר זה על פי הנפסק להלכה יש צורך בשתי דלתות, שננעלות בפועל בכל לילה. דבר שאינו מצוי / אפשרי. וישנם עירובין הסומכים על התר זה בדלת אחת, הראויה להנעל.
- שער סגור בשבת
יש אפשרות לפתור את בעיית רשות הרבים על ידי סגירה עם שער, שסגור בכל השבת. וודאי ששער כזה מבטל שם רשות הרבים, משום שרבים לא יכולים לעבור בשער כשהוא סגור. אך יש למצוא פתרון במידה וצריך לפתוח את השער במהלך השבת (כגון שני שערים, שפותחים אחד כשהשני נסגר / מעקף שאינו רשות הרבים וכד')
- ג' מחיצות
בעירובים שכונתיים רבים יוצרים ג' מחיצות גמורות (ולא ע"י צורת הפתח) ואין רשות הרבים חוצה אותם, וכל היציאות מהקיף זה נמצאים ברוח הרביעית. וכיון שמדאורייתא די בג' מחיצות, נחשב המקום למוקף. ורק מדרבנן אסורה בו הטלטול. ולאיסור דרבנן די לכו"ע בצורת הפתח.
וישנם אופנים שונים בשימוש לפתרון זה.
וישנם אופנים שונים בשימוש לפתרון זה.
- חידוש של החזו"א – מתקדמים
חידושו של החזון איש מסתמך על ג' הנחות יסוד:
א. דין שעומד מרובה מועיל עד עשר אמות ולא יותר הוא רק מדרבנן, מדאורייתא מועיל.
ב. הלכה כחכמים ור' אלעזר ש"בשם מחיצה" (פסי ביראות) אין רבים מבטלים אותו.[6]
ג. מקום שדינו רשות היחיד – נחשב כמחיצה לשאר המקומות הגובלות בשטח זה.
א. דין שעומד מרובה מועיל עד עשר אמות ולא יותר הוא רק מדרבנן, מדאורייתא מועיל.
ב. הלכה כחכמים ור' אלעזר ש"בשם מחיצה" (פסי ביראות) אין רבים מבטלים אותו.[6]
ג. מקום שדינו רשות היחיד – נחשב כמחיצה לשאר המקומות הגובלות בשטח זה.
- בה"ל סימן שסד סעיף ב' – מתקדמים
חידושו של הבה"ל מסתמך על ג' הנחות ייסוד:
א. הלכה כשיטות שצריך 60 ריבוא, רשות הרבים שלנו אסורה רק מדרבנן.
ב. הלכה כחכמים שרבים לא מבטלים "שם מחיצה" (ומה דאיתא בגמרא שצריך דלתות הוא רק מדרבנן).
ג. צורת הפתח נחשבת "שם מחיצה"
ולפי"ז אין צריך לחדש את חידוש א' וג' של החזון איש.
ולמעשה דחה הבה"ל פתרון זה. משום דרוב הפוסקים ס"ל כר' יהודה שרבים מבטלים שם מחיצה. וכן רוב הפוסקים ס"ל שגם בלי 60 ריבוא הוי רה"ר – ואם כן רשות הרבים שלנו מדאורייתא אין לטלטל בה. ושוב סיים כדרכו שאין למחות במקילים. ובעל נפש יחמיר שלא לסמוך על קולא זו.
א. הלכה כשיטות שצריך 60 ריבוא, רשות הרבים שלנו אסורה רק מדרבנן.
ב. הלכה כחכמים שרבים לא מבטלים "שם מחיצה" (ומה דאיתא בגמרא שצריך דלתות הוא רק מדרבנן).
ג. צורת הפתח נחשבת "שם מחיצה"
ולפי"ז אין צריך לחדש את חידוש א' וג' של החזון איש.
ולמעשה דחה הבה"ל פתרון זה. משום דרוב הפוסקים ס"ל כר' יהודה שרבים מבטלים שם מחיצה. וכן רוב הפוסקים ס"ל שגם בלי 60 ריבוא הוי רה"ר – ואם כן רשות הרבים שלנו מדאורייתא אין לטלטל בה. ושוב סיים כדרכו שאין למחות במקילים. ובעל נפש יחמיר שלא לסמוך על קולא זו.
[1] רשב"א ריטב"א ר"י.
[2] רי"ף רא"ש רש"י רוקח.
[3] רי"ף ורא"ש
[4] רמב"ם
[5] רש"י ו: וז"ל "אלמא: נעילת דלתות בעינן בכל לילה" וכך פסקו הבח, האור זרוע, וערוך השולחן.
[6] ודלא כבה"ל שס"ל שהשו"ע פסק כ' יהודה ור' יוחנן – שרבים מבטלים מחיצת פסי ביראות. וסובר החזון איש שגם עומד מרובה נחשב "שם מחיצה" ודין זה קיים גם בג' מחיצות ולא רק בד' מחיצות כפסי ביראות.
