כתלים כמזוזה ותקרה כמשקוף
יחידה ב' – הלכות צורת הפתח
שיעור 7 – כתלים כמזוזות, ותקרה כמשקוף
בעירובין רבים מחפשים פתרונות כדי להצליח להקיף את כל העיר / המושב / השכונה כראוי. מחוסר תקציב או מגבלות תווי העירוב, נדרשים מקימי העירובין להשתמש בעצמים שונים הנמצאים בשטח, כגון גדרות, בניינים, תקרות, עמודי חשמל וכד' – בשיעור זה נעסוק בשאלה, האם קיר יכול לשמש כמזוזה לצורת הפתח, והאם תקרה יכולה לשמש כקנה עליון?
כתלים כמזוזה
מקור דין זה נמצא במגן אברהם סימן שסג ס"ק כח
"אבל כותלי המבוי אין נחשבין במקום הקנים דאלת"ה למה הצריכו קורה רחבה טפח הלא בכל שהוא איכא צ"ה אלא ע"כ צריך להעמיד קנים ויש להקשות מאי שנא דבסוכה דיו שיתן קנה על הכותלים ואין צריך קנה מכאן כמו שכתוב סימן תר"ל סעיף ג'? ואפשר דשאני התם דחומרא בעלמא היא לעשות צורת הפתח, ונראה לי דאי איכא עמוד בכותל בולט נידון משום קנה דלא גרע מלחי בסעיף יא.
המגן אברהם מוכיח מכך שלקורת מבוי יש שיעור טפח, ולא די בקורה צרה מטפח. שאין הכתלים יכולים לשמש כמזוזה, דאם לא כן, גם קורה צרה מטפח המונחת על כתלי המבוי תחשב כצורת הפתח.
שיטת החזון איש
החזון איש סובר שאם יש קיר החוצה את המבוי לאורכו, אם הכותל לא מגיע עד הכותל שכנגד הפתח, כיון שהוא עדיין משמש כמחיצה לחלק האחורי של המבוי נחשב כמזוזה (ובהערה כתב שאולי אם בולט לתוך הרשות ג' או ד' טפחים פסול מדין פתחי שימאי)
אך אם הכותל מגיע עד הקיר שהאחורי של המבוי, וחוצה את המבוי לכל אורכו – אינו יכול לשמש כלחי כפי שכתב המגן אברהם.
ואם כן לפי שיטת החזון איש צריכים שני תנאים כדי שכותל ישמש כמחיצה:
שיטת המקור חיים
המקור חיים בקונטרס "תיקון עירובין" כתב שכותל כשר כמזוזה רק אם אורכו פחות מד' אמות. אך יותר מד' אמות פסול. ולפי דברין גם במקרה שהכותל משמש כמחיצה לחלל המבוי, אם אורכו יותר מד' אמות – פסול.
הפתרון הטוב ביותר במידה ומעוניינים להשתמש בקירות כמזוזה הוא: לקשור את החוט לקיר או למבנה, ולהניח תחתיו לחי. אך יש לשים לב שאין משהו בולט בין הלחי לחוט שחוצץ ביניהם. וכמו כן צריך להשתמש בכלי מדידה כדי לוודא שאכן הלחי מונחת תחת החוט – מידע ופרטים על כלי המדידה השונים ניתן לראות בשיעור בהלכות "לחיים"
תקרה כמשקוף
שאלה הנשאלת במקרים רבים, האם ניתן להניח שתי לחיים תחת תקרה, והתקרה עצמה תחשב כמשקוף? וכן במקרים שניתן להשתמש בכותל עצמו כמזוזה (כנתבאר לעיל) האם התקרה עצמה נחשב כמשקוף או שצריך להוסיף תחת התקרה משקוף נוסף?
לנושא זה ישנם שתי מקורות עיקריים אחד בהלכות סוכה, והשני בהלכות עירובין:
מקור א' – הלכות סוכה
הגה: ואם הטפח והדופן (צ"ל הקנה – משנ"ב) מגיע לסכך, אין צריך קנה על גביהן (מרדכי הגה"מ פ"ד); ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמא (כ"כ המרדכי).
משנ"ב שם - דהסכך גופא יחשב כקנה ע"ג ועיין במ"א שהקשה על זה מירושלמי ודעתו דראוי להחמיר משום דאינו נעשה הסכך לכך אבל האחרונים יישבו קושיתו וע"כ הסומך על רמ"א לא הפסיד:
בהלכות סוכה מדובר על סוכה של לה שתי דפנות צמודות, שכדי להכשירה צריך להוסיף לה דופן טפח ברוח השלישית, ובסוף הרוח להניח קנה נוסף וקנה על גביהן שישמש כצרות הפתח. כלומר מה שגודר את הרוח השלישית הוא דופן ברוחב טפח וצורת הפתח. וכתב הרמ"א שאם הדופן טפח, והקנה מגיעות על הסכך כשר גם ללא קנה ל גביהן משום שהסכך עצמו נחשב כמשקוף.
המגן אברהם שם הקשה: כיוון שהסכך לא נעשה כמשקוף אלא למטרה אחרת, איתא בירושלמי שאינו נחשב כמשקוף? ונשאר בצ"ע ומחמיר שלא לסמוך על הסכך כמשקוף.
המשנ"ב שם הכריע שהסומך על הרמ"א לא הפסיד משום שיש תירוצים שונים על קושיית המ"א.
לסיכום – למגן אברהם אין לסמוך על תקרה כמשקוף. לרמ"א – במידה והמזוזות מגיעות עד התקרה ניתן להשתמש בתקרה כמשקוף.
מקור ב' – הלכות עירובין
משנה ברורה סימן שמו ס"ק לא
"ומה תיקונם שאם יש לבליטת הגג עמודים (וה"ה אם העמיד קנים- שעה"צ) לצד הרחוב יעמיד מכוון כנגדם גם קנים לצד הבתים ויהיה להגג שעליהם דין צורת הפתח ונמצא שיש צורת הפתח מכל הג' צדדים"
המשנ"ב מדבר על גג הבולט מן הבית, וכדי להקיף שטח זה, כדי שיהיה אפשרות להוציא מהבית אל תחת הגג, כתב המשנ"ב שאם לגג שי עמודים, או במדיה ואין עמודים העמידו קנים (מזוזות) תחת הגג – שפת הגג בצרוף העמודים נחשבים כצורת הפתח.
מכך שלא ציין שצריך שיגיעו הקנים עד התקרה (כפי שכתב הרמ"א בהלכות סוכה) משמע שמועיל בקנה שאינו מגיע לתקרה. ולא נתבאר בדבריו האם דוקא בשפת הגג או גם באמצעו.[1]
לסיכום: לשיטת המשנ"ב בהלכות עירובין ניתן להשתמש בגג כמשקוף, בכל מקרה.
החזון איש פסק כמגן אברהם בהלכות סוכה שלא ניתן להשתמש בתקרה כמשקוף, אלא צריך שהמשקוף יבלוט מתחת לתקרה, ויסתום קצת מחלל הפתח.
שיעור 7 – כתלים כמזוזות, ותקרה כמשקוף
בעירובין רבים מחפשים פתרונות כדי להצליח להקיף את כל העיר / המושב / השכונה כראוי. מחוסר תקציב או מגבלות תווי העירוב, נדרשים מקימי העירובין להשתמש בעצמים שונים הנמצאים בשטח, כגון גדרות, בניינים, תקרות, עמודי חשמל וכד' – בשיעור זה נעסוק בשאלה, האם קיר יכול לשמש כמזוזה לצורת הפתח, והאם תקרה יכולה לשמש כקנה עליון?
כתלים כמזוזה
מקור דין זה נמצא במגן אברהם סימן שסג ס"ק כח
"אבל כותלי המבוי אין נחשבין במקום הקנים דאלת"ה למה הצריכו קורה רחבה טפח הלא בכל שהוא איכא צ"ה אלא ע"כ צריך להעמיד קנים ויש להקשות מאי שנא דבסוכה דיו שיתן קנה על הכותלים ואין צריך קנה מכאן כמו שכתוב סימן תר"ל סעיף ג'? ואפשר דשאני התם דחומרא בעלמא היא לעשות צורת הפתח, ונראה לי דאי איכא עמוד בכותל בולט נידון משום קנה דלא גרע מלחי בסעיף יא.
המגן אברהם מוכיח מכך שלקורת מבוי יש שיעור טפח, ולא די בקורה צרה מטפח. שאין הכתלים יכולים לשמש כמזוזה, דאם לא כן, גם קורה צרה מטפח המונחת על כתלי המבוי תחשב כצורת הפתח.
שיטת החזון איש
החזון איש סובר שאם יש קיר החוצה את המבוי לאורכו, אם הכותל לא מגיע עד הכותל שכנגד הפתח, כיון שהוא עדיין משמש כמחיצה לחלק האחורי של המבוי נחשב כמזוזה (ובהערה כתב שאולי אם בולט לתוך הרשות ג' או ד' טפחים פסול מדין פתחי שימאי)
אך אם הכותל מגיע עד הקיר שהאחורי של המבוי, וחוצה את המבוי לכל אורכו – אינו יכול לשמש כלחי כפי שכתב המגן אברהם.
ואם כן לפי שיטת החזון איש צריכים שני תנאים כדי שכותל ישמש כמחיצה:
- כותל זה אינו תוחם את צידי המבוי – ומשמש עדיין כמחיצה לשטח המבוי (ד' טפחים)
- בהערה: שיתכן וצריך שכותל לא יכנס מקו המשקוף לתוך המבוי יותר מג' או ד' טפחים.
שיטת המקור חיים
המקור חיים בקונטרס "תיקון עירובין" כתב שכותל כשר כמזוזה רק אם אורכו פחות מד' אמות. אך יותר מד' אמות פסול. ולפי דברין גם במקרה שהכותל משמש כמחיצה לחלל המבוי, אם אורכו יותר מד' אמות – פסול.
הפתרון הטוב ביותר במידה ומעוניינים להשתמש בקירות כמזוזה הוא: לקשור את החוט לקיר או למבנה, ולהניח תחתיו לחי. אך יש לשים לב שאין משהו בולט בין הלחי לחוט שחוצץ ביניהם. וכמו כן צריך להשתמש בכלי מדידה כדי לוודא שאכן הלחי מונחת תחת החוט – מידע ופרטים על כלי המדידה השונים ניתן לראות בשיעור בהלכות "לחיים"
תקרה כמשקוף
שאלה הנשאלת במקרים רבים, האם ניתן להניח שתי לחיים תחת תקרה, והתקרה עצמה תחשב כמשקוף? וכן במקרים שניתן להשתמש בכותל עצמו כמזוזה (כנתבאר לעיל) האם התקרה עצמה נחשב כמשקוף או שצריך להוסיף תחת התקרה משקוף נוסף?
לנושא זה ישנם שתי מקורות עיקריים אחד בהלכות סוכה, והשני בהלכות עירובין:
מקור א' – הלכות סוכה
הגה: ואם הטפח והדופן (צ"ל הקנה – משנ"ב) מגיע לסכך, אין צריך קנה על גביהן (מרדכי הגה"מ פ"ד); ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמא (כ"כ המרדכי).
משנ"ב שם - דהסכך גופא יחשב כקנה ע"ג ועיין במ"א שהקשה על זה מירושלמי ודעתו דראוי להחמיר משום דאינו נעשה הסכך לכך אבל האחרונים יישבו קושיתו וע"כ הסומך על רמ"א לא הפסיד:
בהלכות סוכה מדובר על סוכה של לה שתי דפנות צמודות, שכדי להכשירה צריך להוסיף לה דופן טפח ברוח השלישית, ובסוף הרוח להניח קנה נוסף וקנה על גביהן שישמש כצרות הפתח. כלומר מה שגודר את הרוח השלישית הוא דופן ברוחב טפח וצורת הפתח. וכתב הרמ"א שאם הדופן טפח, והקנה מגיעות על הסכך כשר גם ללא קנה ל גביהן משום שהסכך עצמו נחשב כמשקוף.
המגן אברהם שם הקשה: כיוון שהסכך לא נעשה כמשקוף אלא למטרה אחרת, איתא בירושלמי שאינו נחשב כמשקוף? ונשאר בצ"ע ומחמיר שלא לסמוך על הסכך כמשקוף.
המשנ"ב שם הכריע שהסומך על הרמ"א לא הפסיד משום שיש תירוצים שונים על קושיית המ"א.
לסיכום – למגן אברהם אין לסמוך על תקרה כמשקוף. לרמ"א – במידה והמזוזות מגיעות עד התקרה ניתן להשתמש בתקרה כמשקוף.
מקור ב' – הלכות עירובין
משנה ברורה סימן שמו ס"ק לא
"ומה תיקונם שאם יש לבליטת הגג עמודים (וה"ה אם העמיד קנים- שעה"צ) לצד הרחוב יעמיד מכוון כנגדם גם קנים לצד הבתים ויהיה להגג שעליהם דין צורת הפתח ונמצא שיש צורת הפתח מכל הג' צדדים"
המשנ"ב מדבר על גג הבולט מן הבית, וכדי להקיף שטח זה, כדי שיהיה אפשרות להוציא מהבית אל תחת הגג, כתב המשנ"ב שאם לגג שי עמודים, או במדיה ואין עמודים העמידו קנים (מזוזות) תחת הגג – שפת הגג בצרוף העמודים נחשבים כצורת הפתח.
מכך שלא ציין שצריך שיגיעו הקנים עד התקרה (כפי שכתב הרמ"א בהלכות סוכה) משמע שמועיל בקנה שאינו מגיע לתקרה. ולא נתבאר בדבריו האם דוקא בשפת הגג או גם באמצעו.[1]
לסיכום: לשיטת המשנ"ב בהלכות עירובין ניתן להשתמש בגג כמשקוף, בכל מקרה.
החזון איש פסק כמגן אברהם בהלכות סוכה שלא ניתן להשתמש בתקרה כמשקוף, אלא צריך שהמשקוף יבלוט מתחת לתקרה, ויסתום קצת מחלל הפתח.
