מבוא להלכות צורת הפתח - הלכות צורת הפתח
​​​​​​​
מבוא להלכות צורת הפתח
כיום בעירובין שיש לנו, רוב ההלכות שאנו נתקלים בהם בשטח, הם מהלכות צורת הפתח. משום כך בשיעורים בנושא זה נרחיב, ונמחיש ככל שניתן. גם בידע ההלכתי, וגם בהמחשה כיצד אנו פוגשים את ההלכה בעולם המעשה, מה צריך לעשות כדי להמנע מטעויות, איך בונים ומתקנים צורת הפתח, ואיך חושבים קדימה כך שהעירוב יהיה עמיד וקל לתחזוקה.
צורת הפתח מורכבת משלושה חלקים:

1. שתי מזוזות (המכונות גם קנה מכאן וקנה מכאן / לחיים)
2.  משקוף (המוכנה קנה על גביהן)
3. חלל הפתח

מחיצה זו משמשת כמחיצה לכל דבר, ולכן גם במחיצה זו יש להקפיד על ההלכות שלמדנו בהלכות מחיצה:
הסברא העומדת מאחורי סגירה זו, שהרי אין בית שאין בו פתחים, בית שהוא אטום לגמרי אינו נחשב כבית. ואם כן כל מחיצה גמורה מורכבת מקיר פיזי, ומפתחים שהם חלק בלתי נפרד מהמחיצה.
כמה פתחים ניתן לעשות לבית? רואים אנו שלא כל הבית שווים, יש בתים עם פתח אחד, ויש בתים עם פתחים רבים. משום כך העירובין שלנו המקיפים בצורת הפתח עיר שלמה, נחשבים כבית מלא פתחים.
בשלב זה תמיד צצה השאלה.. הרי כל מה שפתח נחשב כמחיצה משום שהדרך בכל מחיצה לעשות בה פתחים, אבל איזה היגיון יש בבית שכולו פתחים? אכן, משום כך הרמב"ם סבר שאי אפשר לעשות הקף מלא של צורות הפתח (שכל אחת מעל י' אמות) אלא בתנאי שלפחות שתי צדדים מההקף עשוי ממחיצות ממשיות, רק אז נוכל לומר שזה בית! אך עם פתחים רבים.
רמב"ם הלכות שבת פרק טז הלכה טז
"ואם היה לפרצה זו צורת פתח אף על פי שיש בה יותר מעשר אינה מפסדת המחיצה, והוא שלא יהא הפרוץ מרובה על העומד"
להלכה -  פסק השו"ע בסי' שסב סע' י':
"אם עשה צורת פתח, אפי' לפרצה יתירה מעשר, מותר... ולהרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר, אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ"
והוסיף המשנ"ב: "ונכון לחוש לדברי הרמב"ם"
 
כלומר להלכה אי אפשר לפסול עירוב שלם העשוי מצורות הפתח לבד, דגם השו"ע הביא שיטה זו כי"א, וגם המשנ"ב כתב שראוי לחוש. ועל כך מסתמכים כל העירובין העירוניים והמושביים שמקיפים הקף שלם בצורות הפתח.[1]
כיון שברוב העירובין לא מחמירים כשיטת הרמב"ם לא נרחיב במסגרת שיעור זה על השיטות השונות בדעת הרמב"ם.
 
מגבלות צורת הפתח
רשות הרבים
רשות הרבים דאורייתא אי אפשר להקיפה בצורת הפתח, אלא דוקא בדלתות כיוון שהרבים שעוברים תחת צורת הפתח מבטלים את המחיצה (אתו רבים ומבטלי מחיצתא). נרחיב בנושא זה בשיעור "רשות הרבים"
בקעה
בקעה היא מקום שאינו עשוי לגור בו בקביעות !, במקום זה שאינו מיועד למגורי קבע אין הדרך לעשות פתחים רבים משום כך אי אפשר להקיף הקף בד' רוחות בצורת הפתח בבקעה. דבר זה מצוי במחנות צבא, ובטיולי שטח.

• במידה והקיפו בבקעה בכל הצדדים בצורת הפתח, אבל רוחב הרוח פחות מי' אמות, המשנ"ב מיקל. והחזו"א מחמיר.
• אם יש שתי מחיצות זו כנגד זו, שהעומד בהם מרובה על הפרוץ, ניתן את שתי הרוחות הנותרות לסגור ע"י צורת הפתח. (וגם את הפירצות שבמחיצות השלמות ניתן לגדור כך)
• אם מקיף בהקף גדול גם בקעה, וגם מקום שיש בו דיורין – לדעת החזו"א מועיל גם בצורת הפתח מחמת הדיורין שבו.

 
הלכות צורת הפתח
דיני המזוזות / הלחיים
 

1. ניתן לעשותם מכל חומר שהוא.
2. גובה צורת הפתח תיהיה לפחות עשרה טפחים. (אין מגבלת גובה)
3. צריך שיהיו צמודים לקרקע או סמוכים לה עד שיעור ג' טפחים (מחיצה תלויה)
4. הקנה צריך שיהיה חזק בשיעור שניתן לתלות עליו דלת כלשהי (כגון דלת קש)
5. הקנה צריך שלא יתנדנד ברוח מצויה (למשנ"ב אפי נדנדוד מועט, לחזו"א נדנוד  הפוסלו ממחיצה)
6. צריך שיהיה בנוי ומתוקן, ולא ככותל שבור שאבן נכנסת ואבן יוצאת, ושיהיה חלק ללא בליטות. (וראה להלן הרחבה)
7. ראוי שהקנה של צורת הפתח יהיה צמוד לקיר הרשות, או סמוך לו עד ג' טפחים.
8. מזוזות צורת הפתח צריכים לגדור את הרשות, כלומר העומד בתוך הרשות צריך לראות את הקנים, ולא שיסתתרו מאחורי הקיר וכד'.
9. הקנה צריך לעמוד על הרשות שאותה הוא גודר, אם הוא נמצא על גבי מדרגה הגבוהה מן הקרקע ג' טפחים – פסולה.
10. רוחב ועובי המזוזות אין להם שיעור (אפילו צר / רחב. עבה / דק)
11. אם הקנה עומד ברשות היחיד – למשנ"ב פסול – (יתבאר בהרחבה)