שיעור 11 - מיקום הלחי, היכן וכיצד?
 
כפי שהזכרנו בהלכות הלחיים, הלחי צריכה להיות בדיוק ! מתחת לקנה העליון (חוט – בעירובין שלנו) כפי שכתב במשנ"ב:
               
שולחן ערוך: "ויהיו מכוונים כנגד הקנה העליו". משנ"ב: ר"ל ששני הקנים יהיו מכוונים ממש נגד הקנה העליון ולא מרוחק ממנו אפילו כל שהוא ואפילו אם קנה אחד לא היה מכוון כנגדו אלא רחוק כל שהוא פסול והטעם דאפילו אם נימא גוד אסיק הלא יהיה הקנה העליון מן הצד ולא מהני וכדלקמיה" (שס"ב סעיף יא. וס"ק סג)
 
רמ"א "מכוונים תחת החבל". משנ"ב - ואם משהו יוצא מן הצד פסול: (סימן שס"ג סעיף כו. וס"ק קיד)"
 
הנסיון מוכיח שאי אפשר לכוון בעין את הלחי, בעקבות טעויות אופטיות שונות, וכן משום שאפי סטיה קלה, או שהעמוד עקום מעט שבעין הדבר לא ניכר כל כך, אך כיוון שהחוט גבוה (ובפרט בעמודי חשמל, גם סטיה קלה של העמוד, מרחיקה את החוט משמעותית, ובהערכה בעין יהיה קשה מאוד לכוון את הלחי בצורה מדוייקת.
משום כך צריך לצבור נסיון בהעמדת, וכיוון הלחי. ישנם כמה כלי מדידה לצורך זה, חלקם מקצועיים, וחלקם דורשים רכישת ציוד יקר וכד', וחלקם ניתן להכין בחומרים זולים. אך יש צורך להבין איך מכשירים אלו עובדים כדי לדעת כיצד להשתמש בהם. ללא הבנה עמוקה של "איך זה עובד" השימוש לא יהיה מדוייק. ולא פעם רואים בודקי עירובין עם המיכשור הנכון, אך מנסים לנחש את מיקום החוט.
המטרה של הכלים השונים אחת היא, לדעת מהו הקו הישר היורד מהחוט עד הקרקע.
 
נסקור את הכלים הנפוצים שאנו משתמשים לצורך זה:

1. "השרשרת"

שיטה זו פיתח הרב נח ברנשטיין זצ"ל, מהמסורים ביותר לתחום זה. כדי להבין כיצד שיטה זו עובדת נחזיק עט ביד בצורה מאונכת. יש לי 2 אפשרויות להסתכל על העט:

1. ממבט צד, ולראות את העט כפס.    
2. או להחזיק את העט בצורה באוזנת, ולהביט מהחלק הקרוב אלינו, עד החלק הרחוק, בצורה כזו שאנו לא רואים את העט כפס אנכי, אלא כנקודה אחת      כך שהחלק התחתון שאנו מסתכלים עליו מסתיר את גובה העט.

כשאני מביט על העט ורואה אותה כנקודה, זה אומר שהמבט שלי ישר ביחס לעט.  מה שהראה מול הנקודה, כלומר מה שמסתתר מאחורי הנקודה, נמצא ממש שם בקו ישר, בהתאם לזווית של העט. כלומר אם נמשיך את קו הזווית של העט בקו ישר, נגיע לנקודה זו.
נניח שכעת אנו שוכבים על הרצפה מתחת לחוט עירוב, ומסתכלים על העט במבט 2, ורואים את העט כנקודה, אם נקודה זו נפגשת בחוט מעלינו, ברור לנו שהחוט נמצא בקו ישר כהמשך לזווית של העט. עד עדיין לא אוכל להניח את הלחי תחת העט, כי יתכן שאני מחזיק את העט עקום, והיא לא ממש תחת החוט, אלא באלכסון ביחס אליו. לצורך כך אני צריך לוודא שהעט ניצבת בצורה ישרה ולא אלכסונית, ואז אדע שמה שמסתתר מאחורי הנקודה, הוא אכן ממש מעל העט.
עכשיו נוכל להבין איך שיטת "השרשרת" עובדת. כשאני מחזיק שרשרת (ולא עט)  באוויר, בעקבות כח המשיכה, השרשת עומדת בצורה ישרה לחלוטין. במידה וכעת אשכב על הרצפה, אביט על השרשת עד שהראה אותה כנוקדה. מה שמסתתר מאוחרי נקודה זו, נמצא ממש מעליה. ובמידה ונקודה זו נפגשת בחוט העירוב, אפשר להניח את הלחי בדיוק במיקום השרשרת, ואנו יודעים בוודאות שהלחי תחת החוט.
אך כדי לא לשכב תחת כל חוט עירוב, נעזרים במראה, תולים את השרשרת מעל מראה, ומסתכלים דרך המראה על השרשרת ממבט כלפי מטה, עד שהשרשת נראית כנקודה, (כלומר שחלקה התחתון והעליון מתחברים) ונעים עד שנקודה זו נפגשת בחוט הנשקף מהמראה. וזהו מיקומו המודייק להעמדת הלחי.
שיטת השרשרת נפוצה, ופרקטית. ומיושמת בשלוש שיטות נפוצות:

1. "הבקבוק" – תולים את השרשרת בראש בקבוק קטן, ומניחים מראה בחלק התחתון בזווית אלכסונית כלפי הבודק, ודרך המראה מביטים בשרשרת. אך כיוון שהבקבוק הוא חומר לא עמיד, בעבודה בשטח הרבה פעמים הוא נהרס או נאבד. בעקבות כך, הרב אברהם רינת שידרג שיטה זו לשיטת הקופסא.

 

2. "הקופסא" - שיטה זו עובדת בדיוק כמו שיטת הבקבוק, אך יותר פרקטית לנשיאה, ושימוש – קופסת מתכת בגדול בינוני, ומראה מודבקת לתחתית הקופסא. שרשרת נצמדת באמצעות מגנט למכסה, ומשתלשלת מעל המראה, ודרך המראה משקיפים על השרשרת והחוט.

 

3. "המראה" - לאחר צבירת נסיון ניתן לקחת כל מראה ביד אחת, ושרשרת ביד השניה, וליישם את השיטה הנ"ל, ללא בקבוק, וללא קופסא. כל מראה של תפילין, ושרשרת של ילדה, יכולים להביא לתוצאה הנ"ל בצורה מדוייקת.

 
 

1. "פלס ומראות"

מכשיר זה הומצא ע"י הגר"י דוידזון. ופותח ע"י הרב ישראל זק, והרב אפרים רוטשילד, בנוי מפלס בגובה מטר, בעקבות הפלס אנו יודעים שהוא עומד ישר. כדי לוודא שהמבט שלנו יש ולא אלכסוני, יש מראה בחלק התחתון, ושתי בליטות אחת בחלק העליון ואחת בחלק התחתון. כשאני מביט במראה, שתי נקודות אלו נפגשות, המבט שלי יישר. וכשהחוט ייפגש במראה עם בליטות אלו. זהו המיקום להעמדת הלחי.
 

1. פלס לייזר

יש פלס שבראשו יש קרן לייזר, קרן לייזר היא ישרה לחלוטין. במידה ואחזיק את הפלס ישר לחת החוט, ואראה את קרן הלייזר על החוט, זהו המיקום להעמדת הלחי.

1. אנך

האנך נחשב כמדוייק ביותר, צורת המדידה היא על ידי שהאנך משתלשל מהקנה העליון כלפי מטה. ניתן להרים את החוט של האנך ע"י מקל גבוה. או לזרוק את החוט עם האנך שיתלה על הקנה העליון וישתשל מטה.
מעלות וחסרונות:
שרשרת
מעלות

1. זול
2. ניתן לייצור באופן עצמאי.
3. ניתן להניח ע"ג הלחי ולקבוע מיקום מדוייק של החוט.
4. נותן מיקום מדויק לכל הכיוונים.
5. קומפקטי וקל לנשיאה.
6. ניתן לכוון לזווית הנכונה, ולנוע עד המפגש עם החוט.

 
חסרונות

1. ברוח קשה לכוון בצורה מדוייקת.
2. מצריך מיומנות, ועדינות כדי לראות את השרשרת כנוקדה אחת.
3. לא עמיד.

 
פלס
מעלות

1. ניתן לכוון גם ברוח.
2. עמיד

 
חסרונות

1. יקר
2. גדול, תופס מקום.
3. צריך לכוון שני דברים במקביל, גם את הפלס וגם את המראות.
4. לא נותן ראיה מרחבית של אורך ורוחב. וצריך לפעמים לבדוק פעמיים כדי לכוון במדוייק.
5. במידה ולא העמדנו את הפלס במיקום המדוייק, כמזיזים את הפלס צריך שוב לכוון.

 
פלס לייזר
דומה בהפעלתו לפלס והמראות, אך בעקבות קרן הלייזר יותר קל לכוונו. אך עדיין החסרונות הנ"ל קיימים. בנוסף ביום לא רואים את קרן הלייזר על החוט. משום כך פלס זה יעיל רק בלילה, ובדרך כלל לא משתמשים בפלס זה.
אנך

1. חשוב לדעת שבשימוש בגובה הוא עלול להיות מסוכן, כשזורקים את האנך כדי שיתלה כל הקנה העליון. וכן בשימוש בעמודי חשמל לא ניתן להשתמש באנך הן בעקבות גובה החוטים, והן בעקבות הסכנה הכרוכה בכך.
2. צריך להשתמש באנך מקצועי שקשירת החוט בחלק העליון במרכז האנך, והאנך נגמר בשפיץ בחלק התחתון שלו, כך שהאנך יורד בדיוק בקו ישר. (בעקבות העובדה שיש משקל אחיד בכל צידי האנך) אך אין לקשור אבן או פטיש וכד' לחוט "ולאלתר" אנך, המדידיה לא תיהיה מדוייקת.
3. כשהאנך תלוי על הקנה העליון, הוא משתלשל כפלי מטה מצידי הקנה ולא ממרכזו. כך שהמיקום שהאנך יתן לנו בקרקע לא יהיה בדיוק תחת מרכז הקנה העליון אלא לצידו.
4. בחוט לא גמיש, האנך לא ירד צמוד לקנה העליון, אלא יסטה מעט כלפי צידי הקנה, ושוב לא נקבל מיקום מדוייק.

ניתן להשתמש באנך בתהליך הלמידה בשרשרת / בפלס, כדי לוודא שאכן המיקום נכון. או בצורת הפתח נמוכה.