עמודי חשמל לעירוב

1. עמוד אטום (בטון) – העמוד עצמו עשוי מחומר מלא ויציקה אחת.
2. עמוד עשוי משני עמודי ברזל, שביניהם זרועות המחברות את שני העמודים.
3. עמוד העשוי מארבע עמודי ברזל צרים, וישנם זרועות ברזל המחברות את עמודי המסגרת.
4. עמודי תאורה בצורות שונות.
5. האם העמוד אחיד לכל אורכו, או בצורת קונוס, רחב למטה וצר למעלה, ומה הפער בין החלק הרחב לחלק הצר.

1. החוט עובר מעל העמוד.
2. החוט מחובר בצידי העמוד.
3. החוט מחובר לזרועות היוצאות מהעמוד לצדדים.

1. מבודדים.
2. שנאיים.
3. מונעי טיפוס.
4. כדורי סימון

1. עמוד בטון מלא, כשר כמזוזה. אך יש לוודא שחוט אחד לפחות עובר מעל העמוד, וגם אם אינו נוגע בעמוד כשר מדין גוד אסיק. וכן יש לשים לב לכשרות של העמוד הבא לוודא שיש לנו 2 מזוזות ומשקוף.
2. בדרך כלל ישנם שלושה חוטי חשמל אחד באמצע, ושניים המונחים על זרועות היוצאים לצדדים ואינם קרובים כלל לעמוד. החוט האמצעי הוא היחיד שניתן להשתמש בו לעירוב.
3. אם העמוד עשוי כקונוס וחוט מחובר מן הצד ולא על גביו, או שרוצים לקשור חוט בצורה זו, כפי שנתבאר בהלכות צורת הפתח מן הצד, החזו"א פוסל חיבור זה. באבני נזר הכשיר משום שהחלק הרחב התחתון מעבר לגובה של י' טפחים עולה ב "גוד אסיק" כלפי מעלה ונמצא תחת החוט. – אך להלכה אין לסמוך על קולא זו. (וגם למקילים אם העמוד עקום לכיוון החיבור והמטר התחתון העולה בקו ישר לרקיע, אינו תחת החוט, גם אם נאמר גוד אסיק מהעשרה טפחים התחתונים, הקנה לא יהיה תחת החוט ופסול לכו"ע, והדבר מצוי מאוד).

1. אם החוט מחובר מעל אחד מהעמודים הכשרים, ונוגע בחלק העליון שלו. כשר אך אינו מהודר משום שהעמוד עקום.
2. אם החוט עובר בין העמודים, מעל הזרועות – פסול משום שתחת החוט אין עמוד, אלא אוויר.
3. בדרך כלל יש מסגרת ברזל המחברת למעלה את העמודים שבקצוות העמוד. חוט העובר מעל מסגרת זו, אך לא מעל העמוד עצמו – פסול, כמבואר בסעיף ב'. ואי אפשר לומר שחלק זה הוא המשך של העמוד, וצרותו כצורת -ך- משום שניכר שאין זה חלק מצורת העמוד.
4. אם החוט מחובר לעמודי הזוויות מהצד – פסול.
5. אם החוט מושחל בתוך חור בעמודי הזווית – למשנ"ב פסול. ולחזו"א כשר. כפי שביארנו בחריץ עמוק בראש העמוד, או חור מעל י' טפחים. (שיעור 4 – צורת הפתח)

1. אם המדירגה היא בגובה, יש לחבר את החוט על החלק הצר, נמוך ככל שניתן, כך שהחוט יהיה מונח וסמוך לחלק הרחב. במקרה זה החלק הרחב הוא העמוד, והחלק הצר רק משמש כמסמר הטופס את החוט.
2. אם החלק הרחב הוא נמוך, ואנחנו רוצים לקשור בגובה, אנו נזקקים "לגוד אסיק" כלומר שהחלק הרחב עולה כלפי מעלה עד החוט. לצורך כך יש לוודא שהעמוד ישר – במידה והעמוד עקום כלפי פנים, יתכן וכשנעלה את הלחי כלפי מעלה, הוא לא יהיה תחת החוט, אלא תחת העמוד, ודבר זה פסול לכו"ע. (במידה והעמוד עקום כלפי חוץ – אין בעיה דעדיין הלחי נמצאת תחת החוט)

1. מיקום הלחי – כיוון שיש סמוך לעמוד עצמים רבים המפריעים ללחי לעלות בצורה ויטואלית כלפי מעלה כגון מונעי טיפוס, שנאים וכד', וכיוון שבדרך כלל על החוט סמוך לעמוד יש פריטים שונים כמבודדים ועוד שנחשוש שהקנה העליון יחשב כ "פתחי שמאי" (פתח מקולקל) יש להרחיק את הלחי מהעמוד חשמל, כך שמעל הלחי עד החוט לא יהיה שום חוצץ, ושהחוט יהיה חלק ונקי מתוספות שונות.
2. יש לכוון את הלחי עם אמצעי מדידיה מיועדים, כדי לוודא שאכן הלחי תחת החוט. אי אפשר לכוון בהערכה בעין, משום שכל סטיה קטנה, או טעות אופטית, בהתחשב בעובדה שרוחב לחי מומלצת היא כ 30-40 ס"מ, ובעובדה שחוטי חשמל גבוהים, יתכן מאוד שללא מדידה מדוייקת הלחי לא תיהיה תחת החוט, והעירוב יהיה פסול מבלי שהבודק ידע על כך.
3. הלחי צריכה להיות מחומר חלק ללא בליטות, וללא חורים – לא גדר רשת, לא רפסודה, ולא חבית הרוסה. ההמצלה לקחת לחי מאלומניום, או לחילופין מעץ סדנוויץ (בדרך כלל הקרשים שמוצאים ברחובות המתאימים ללחי הם ארונות מפורקים, הם חלקים, ברוחב הרצוי, ובגובה מספק. אך רוב הארונות כיום עשויים מסיבית, ובחורף הראשון העץ יתנפח מגשם וייפול או ייהרס. עץ סנדוויץ עמיד יותר, אך יש להקפיד במיוחד בחורץ לבדוק את עמידותו של הלחי)
4. במידה ומניחים איסוכורית עם הבליטות עומדות בצורה מאונכת – כשר. משום שרק החלק הנמצא תחת החוט נחשב כלחי, כפי שלמדנו שלחי יכולה להיות אפילו כל שהו, ותחת החוט הלחי חלקה לכל גובהה (החלק הבולט או השקוע, אך לכל האורך אין בליטות או שקיעות) אך אין להניח את האיסכורית כשהבליטות שוכבות מאוזנות, משום שתחת החוט יהיה שקיעות ובליטות)
5. הלחי צריכה לעמוד ישר, נטיה כלפי פנים בעייתית משום "כיפה". (עדיף נטיה קלה מאוד כלפי חוץ).
6. לאחר העמדת שתי לחיים, נוצרת פירצה בין לחי אחת, ללחי הבאה (מעבר לעמוד חשמל-כשהעמוד חשמל נמצא באמצא הפירצה) יש לסתום פירצה זו, עדיף עם מחיצה ממש בגובה מטר – כגון קרשים, איסכורית וכד')
7. יש לוודא שבכל צורת הפתח, שתי הלחיים מונחים תחת אותו חוט. ניתן בין צורת הפתח אחת לשניה להחליף חוט, ובתנאי שסגירת הפירצה (סע' ו') סוגרת כדין מלחי ללחי.
8. כדי להקל על התכנון צריך לדמיין שכל צורת הפתח מלחי לללחי נחשבת כקיר, ולוודא שיש רצף לכל אורך הקו.
9. במקרים בהם מצמידים את הלחי לעמוד, ויש רק מונעי טיפוס בין הלחי לחוט, יש לבדוק עם אמצעי מדידה היכן בדיוק החוט עובר, ולהרחיק בעזרת מינוף (צינור ברזל ארוך המתלבש על הברזל הדק) את שני הברזלים שביניהם החוט עובר. כיוון שאם הברזל נמצא בדיוק בין הלחי לחוט, "הגוד אסיק" נעצר בברזל, ולחי זו פסולה.

1. חוט עמיד שלא נקרע, וגם כשהוא נקרע בדרך כלל יודעים על כך כיוון שאין חשמל באזור, כמו כן חוטי חשמל מתוקנים מיידית. (וגם אם תוקנו בשבת תוך כדי חילול שבת – כשר לעירוב)
2. החוט כבד ובדרך כלל אינו זז ברוח.
3. אין עצים המסיתים את החוט לצדדים – חברת חשמל מבצעת גיזום תמידי לאורך קווי החשמל.
4. בעירובין בהם אין בדיקה / יש בדיקה חלקית, הכשרת עמודי חשמל כדין, תבטיח עירוב עמיד לאורך זמן.
5. חסכון משמעותי בעלויות הקמה.

1. החוט שקוע כלפי מטה – (בפשטות במידה ומציבים לחיים של החוטים, הלחיים פותרים את בעיית השקיעה משום שחוט לא מתוח בעייתי מכמה סיבות:  א. החוט נד ברוח. ב. החלק השקוע לא נמצא על גבי העמוד אלא בין העמודים.  ובמקרה הנ"ל החוט לא זז ברוח, וכל החוט נמצא מעל הלחי[1]
2. הבודקים לא יודעים, או לא ערניים מספיק לבדוק את כשרות הלחיים, או לבחון האם עמודי החשמל סודרו כדין, ולעיתים עירוב יכול להיות פסול זמן רב – מבלי שידעו על כך.
3. לעיתים מטעמי חסכון משתמשים יותר מידי בעמודי חשמל, והעירוב גדל ללא צורך (ומכניס "קרפיפות" גדולים ומיותרים, שיתכן ופסולים את העירוב כולו)
4. חברת חשמל לא תמיד מקבלת בברכה את השימוש בעמודי חשמל כעירוב, ולעיתים מפנה את הלחיים וחיבורי חוטים לעמודים וכד'
5. בקו מתח נמוך יש להזהר מהתחשמלות, במיוחד אם מחברים לחיים או חוטים לעמוד עצמו.
6. בעירובין רבים משתמשים בעמודי חשמל שלא סודרו כלל, או שסודרו שלא כדין, הדבר מהווה פירצה חמורה, ופיתוי, להתשמש בתשתיות קיימות ללא ידע מקצועי.